תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳צ״הTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2095
א׳מעשה היה בראובן שהיה מתקוטט עם אשתו כמה פעמים ורוצה להתגרש ונלאו לעשות שלום ביניהם עד שהלכו לערכאותיה' וגירש אותה בערכאותיהם ופשרו ביניהם שתתן לו ה' פרחים כדי שיגרשה ואמרה לפני השופט שאם לא תתגרש בדיננו שלא ישאו אותה ושלח אותם עם אנשיו לפני הדיין לכתוב לה גט ואמר לו הדיין זה הגט הוא ברצונך והשיב ברצוני או שלא ברצוני כששמעו אנשי השופט כך קללו אותו ואמרו לו לא אמרת לפני השופט שאתה חפץ לגרשה וחזר ואמר כן מרצוני ולא הלכו משם אנשי השופט עד שנתן לה הגט אם נקרא גט מעושה בעכו"ם או לא ועדיין האשה לא נשאת:
1
ב׳תשובה גרסינן בפרק המגרש אמר רב נחמן אמר שמואל גט המעושה בישראל כדין כשר שלא כדין פסול ובעכו"ם כדין פסול ופוסל שלא כדין אפי' ריח הגט אין בו וכן כתב הרמב"ם פרק ב' הלכות גירושין ואם אנסוהו העכו"ם לגרש שלא כדין אינו גט אעפ"י שאמר [אצל] העכו"ם רוצה אני ואמר לישראל כתבו וחתמו הואיל ואין הדין מחייב. להוציא והעכו"ם אנסוהו אינו גט עד כאן. זה פשוט ומוסכם אלא מה שצריך לדקדק אם נקרא זה מעושה כיון שלא היו מכין אותו אלא איום בלבד וכיון שהיה יכול להעיז ולומר כבר גרשתי אותה לפני השופט תלך ותנשא לפני האקצ"י ואיני רוצה לגרשה בדיננו לאו אונס הוא ותו דילמא אגב אונסיה וזוזי גמר ומגרש כדאמרינן גבי תליוה וזבין וי"ל דאין לך אונס גדול מזה כיון שאמר לפני השופט שרוצה לגרש ועתה חוזר בו יעלילו ויבאו עליו בעקיפין והרי גילה בדעתו שהוא אנוס שהשיב ברצוני או שלא ברצוני וכשאיימו עליו חזר ואמר ברצוני והדבר ידוע שכל דבר גיזום שיש בידו לעשותו נקרא אונס וכל שכן העכו"ם שמתעוללים עלילות ברשע ובנדון דידן יש מקום לעלילה כדכתיבנא ואף על גב דתנן ובעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך ה"ק אפי' על ידי חבטת הגט כשר כיון שאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך כיון שהוא כדין אבל לאו למימרא שלא יקרא מעושה אלא ע"י חבטה. ורש"י ז"ל כתב גבי תולה עצמה בעכו"ם שוכרת עכו"ם אנס לכוף בעלה לגרשה ובא עליו בעקיפין משמע דזה נקרא אונס ונ"ד נמי להא דמיא. ולענין המעות שקבל כתב ריב"ש ז"ל סימן קכ"ז וז"ל דליכא למימר בשום פנים שיהא מן הדין לכוף את האיש לקבל מעות ושיגרש את אשתו וכיון שאינו מן הדין אם עושה כן הרי הוא גט מעושה שלא כדין וסוף לשונו אבל לכוף את האיש לגרש אשתו בקבלת מעות לא נאמר אגב אונסיה גמר ומגרש ואפי' בכל ממון שבעולם דאין דמים לאשה ע"כ. כללא דמילתא כל זמן שאנשי השופט שם אע"פ שיאמר רוצה אני כמה פעמים הוי גט מעושה ואם אחר שהלכו אנשי השופט ונסתלק האונס שאלוהו אם ארצה לגרש ואמר רוצה אני הגט כשר והקולר תלוי בצואר החכם המסדר הגט כי הוא יודע אם נסתלק האונס או לא ויחוש לעצמו. ועדיין לבי מחסם בגט זה כיון שגלה דעתו בתחלה ואמר ברצוני או שלא ברצוני אין לך מודעא גדולה מזו ואפי' שלא נתברר האונס שתלה בו מודעתו הויא מודעא וכן כתבו הרבה מהמחברים דאפי' נמצא שהאונס שתלה בו מודעתו אינו אמת אפ"ה מודעתו קיימת דגלויי מילתא בעלמא הוא כיון שיכול לבטלו אפי' בלא אונס כדעת הרמב"ם ז"ל וכן כתב ריב"ש סי' רל"ב הילכך בנ"ד כיון שבתחלה היה אונס וגילה בדעתו שאמר מרצוני או שלא מרצוני אעפ"י שהלכו משם אנשי השופט ואמר אח"כ מרצוני יש לחוש אם לא שנתברר אצל מסדר הגט שאנשי השופט לא איימו עליו ולא אנסוהו כלל שאפי' אמר בתחלה מרצוני או שלא מרצוני שלא מחמת צד אונס הגט כשר (עיין בסוף הספר):
2