תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ק״דTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2104
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתבו הראשונים בשם הרמב"ם ז"ל שצריך לקדש על היין גם בסעודה שלישית. מנא להו כי לא נראה כן מדברי הרב ז"ל:
1
ב׳תשובה נ"ל דאין כן דעתו של הרב ז"ל חדא שהרי בסעודה ראשונה ושנייה הזכיר בהדיא קדוש ובסעודה שלישית לא הזכיר קידוש אלא שצריך לקבוע על היין כלומר שיהיה עיקר קביעות הסעודה עליו ולשון קידוש לחוד ולשון קובע לחוד. ותו שכתב ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד סעודה שניה וכו' משמע דוקא בסעודה שניה אבל בסעודה שלישית אין צריך לברך קודם שיסעוד. ותו שכתב וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ואי איתא דקביעות זה היינו קידוש הרי כבר הזכיר שצריך לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות ומה היה צריך לכלול כל הסעודות אלא ודאי דין קידוש לחוד ודין קביעות לחוד שהרי כתב בסמוך ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת וביו"ט בשעת בית המדרש וכו' ועל כרחין האי קובע לאו קידוש הוא. ולא ידעתי למה עשו את הרב חולק דהא דאמרינן בפ' אעפ"י זכור את יום השבת אחד ביום ואחד בלילה ואיתקש יום ללילה לענין קידוש מה לילה סגי בחד אף יום סגי בחד ואפשר שלמדו כן מסידור לשון הרב שכתב וצריך לקבוע וכו' ולבצוע על שתי ככרות משמע דיין קודם דהיינו קידוש ולפי שהם ז"ל לא נהגו לקבוע סעודתם על היין חשבו שקביעות זה שכתב הרב היינו קידוש ולא היא וכדכתיבנא:
2