תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ק״הTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2105
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי בט"ו באדר שחל להיות בשבת שמקדימין וקורין את המגלה בערב שבת אם יקראו בתורה ויאמרו על הנסים בערב שבת או בשבת:
1
ב׳תשובה לכאורה היה נראה לומר שמקדימין הכל בערב שבת מדאמר ר' יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום וכתב הרב כדי להזכיר שהוא פורים ואם איתא שאומרים בו על הנסים וקורין בו ויבא עמלק אין לך זכירה גדולה מזו. אלא דקשיא בשלמא מקרא מגלה דחינן לה שמא יעבירנה ד' אמות בר"ה כדאמרינן בגמ' אבל קריאה בתורה ועל הנסים מאי טעמא דחינן להו. וכתב רבינו עובדיה בפי' המשניות וז"ל ואע"פ שבני הכרכים קורין את המגלה בי"ד כשחל ט"ו להיות בשבת מ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת שהוא יום ט"ו ומפטירין פקדתי ושואלין ודורשין בהלכות פורים כל אותה שבת ע"כ והוא לא הזכיר על הנסים ונ"ל דפשוט היה אצלו שאומרין אותו בשבת וכתב בעל בית יוסף ומצאתי כתוב שמנהג ירושלים לגבות מעות מתנות עניים ולחלקם בו ביום ואין אומרים בו על הנסים ואין מוציאין בו [ס"ת כו' ובשבת יום ט"ו שהוא יום פורים אומרים על הניסים ומוציאין בו] שני ספרים וקורין בשני ויבא עמלק ותמהני למה לא יאמרו על הנסים ביום ששי שבו קורין את המגלה ע"כ. ואני תמהתי על תמיהתיו דבשלמא מקרא מגלה דוחין אותה מטעמא דאמרן בגמרא אבל על הנסים אמאי דחינן הילכך מנהג יפה הוא וכן הוא דעתי. והא דשואלין ודורשין בעניינו של יום היינו מפני שאר היום דבשאר שנים עסוקים במתנות עניים ובסעודת פורים וזוכרים אבל בשבת שחל להיות בט"ו שמתנות העניים מקדימין ליום ששי וסעודת פורים מאחרין ליום ראשון כדמשמע בירושלמי צריך לשאול ולדרוש בשאר היום בהלכות פורים כדי שלא ישתכח כל היום והרב רבינו עובדיה חיבר חבורו בירושלים והיה יודע המנהג יפה. ועוד יש טעם אחר שאם יעשו כל הלכות פורים ביום י"ד יבואו לטעות ויחשבו. שהוא עיקר וימנו ממנו שלשים ויבואו לאכול חמץ בפסח ומזה הטעם אמר ר' יהושע בן לוי שואלין ודורשין בענינו של יום כדי לזכור שהיום פורים וזה ברור:
2