תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קי״בTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2112
א׳שאלת ממני החכם המעולה אבאר לך סוגיא ירושלמית פרק הבית והעליה שנפלו דגרסינן התם תני נכמר כתנור העליונות ראויות לישבר נפל לחוץ התחתונות ראויות לישבר וזה ודאי הפך הסברא והפך התלמוד שלנו דגרסינן עלה נחזי אי בחבסא נפל תתייתא איתבור או בחבטא נפל עילייתא איתבור הילכך אי גרסא זו איתא צריך לפרש בתמיהה אי נכמר כתנור אומר בעל העליה לבעל הבית כלום עליונות ראויות לישבר ואי נפיל לחוץ אומר בעל הבית לבעל העליה כלום תחתונות ראויות לישבר א"נ דנכמר כתנור לאו היינו נפול בחבסא הנזכר בתלמוד דידן אלא שנפל ונעשה גל אבנים כמין תנור והתחתונות נשארו במקומן והעליונות נתגלגלו למרחוק ונשברו ומזה נשמר רש"י וכתב ונפל תחתיה החומה במקומה יש לדעת שהתחתונות נשברו ולכך נפלה הבית ע"כ. והירושלמי סובר לא נפל הכותל אלא מחמת הרוח הילכך העליונות נשברו ולא התחתונות. נפל לחוץ כלומר שנפל כל הכותל לחוץ ולא נשאר במקומו כלום ממנו ודאי מחמת שנשברו התחתונות נפל כטעמו של רש"י ז"ל כאידך בבא ולפי זה אפשר דלא פליג אתלמודא דידן דחבסא לחוד ונכמר כתנור לחוד. היה אחד מכיר אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון אמר רבי הושעיא זאת אומרת ששולטת. היד מצד אחד היינו דפרכינן בגמרא דילן וליחזי ארשותא דמאן יתבו ומתרצינן אי בעית אימא שותפין בכי האי גוונא לא קפדי אהדדי ולפיכך היד שולטת אפי' מצד אחר שנפלו בו האבנים ומשום הכי חולקין ואמרה רבי הושעיא למלתיה דסיפא לאשמעינן דאפי' באבנים שמכיר יד חבירו שולטת בהם אע"פ שמכירן והן ברשותו ולפיכך יעלו לו מן החשבון. תמן תנינן בשלהי דמאי מאה טבל מאה חולין כלומר שנתערבו נוטל מאה ואחת מאה טבל ומאה מעשר נוטל מאה ואחת ע"כ במשנה משמע דהא דאמר רבי יוסי אם אומר את נוטל ק' וכו' לא מדברי המשנה ונראה שהם דברי אמורא דיהיב טעמא למתני' ובודאי לא שאלת על פירושא דמתני' שהרי מפורשת היא בפירושי הרמב"ם ז"ל ורבינו שמשון ז"ל ולא שאלת אלא מאי שייטא הכא עלה דמתני' דהבית והעליה וצ"ל דמשום דאמר רבי הושעיא שהיד שולטת מצד אחר לאסור על חבירו מה שהוא ברשותו וידוע שהוא שלו ולפיכך עולה לו מן החשבון ואמרינן בגמרא דילן לפי חשבון שלימות ונוטל חבירו כנגדן שלימות הכא נמי יד תרומת מעשר שולטת בכל זה התערובת וצריך ליטול מאה ואחד ונוטל תרומת מעשר מן הטבל ותרומת מעשר מן החולין שנתערבו עם הטבל ונמצא מפסיד מפני התערובות אע"פ שהדבר ידוע שלא היו החולין חייבין כלום הכא נמי המכיר את אבניו מפסיד מפני התערובת שנוטל חבירו כנגדן שלימות והיה מן הדין שיחלקו בשוה שלימות ושבורות. אילין תקועיא נראה שהם יושבי תקוע שלא היו בתיהם שוה אלא כמנהג הבתים הבנויות בהר זו גבוה מזו ונפלה המחיצה אשר בין הבתים רבי זעירא אמר ארעיה זקוק את מסיעני כלומר אומר עליון לתחתון זקוק אתה לסיעני בבנין הכותל רבי אילא אמר עילאי בנאי כלומר העליון בונה לבדו שהוא צריך למחיצה אבל התחתון אינו צריך למחיצה שהרי גובה ההר הוא מחיצתו. אמרין תרויהון אילין יסודיא כלומר אמרו בני הישיבה שניהם העליון והתחתון מסייעין ביסוד הכותל שהרי יסוד הכותל מועיל לשניהם. ודא מסייעא למאן דאמר עילאי בנאי כלומר תניא דמסייע למ"ד עליון בונה הכותל ואין התחתון מסייע עמו היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו כלומר והחורבה גבוה מן החצר ובא בעל החורבה לבנות חורבתו לא יאמר לו בעל החצר הריני מייסד עמך כותל חצר ועולה כלומר גובה יסוד מה שצריך לכותל חצרי שאני נמוך אייסד עמך ולא יותר אלא מייסד עמו מלמטה למעלה כלומר כל גובה יסוד הכותל צריך לסייע עמו אבל למעלה מן היסוד אינו מסייע עמו. והיינו דמסייע למ"ד עילאי בנאי היתה על גבי שיחין ומערות אינו נזקק לו כלום כלומר בד"א דצריך לסייע ביסוד הבנין בזמן שכותל בנוי על הקרקע דצריך יסוד אבל אם היה בנוי על גבי שיחין ומערות כיון שאינו צריך יסוד אין נזקק לו אלא בונה העליון לבדו והיינו נמי סייעתא דמ"ד עילאי בנאי אמר רבי יוסי בר בון תפתר כגון אילין דרייא דבישן דלא יכיל ארעייא באני עד דבאני עילייא כלומר לא תקשי מהכא לרבו זעירא דאמר זקוק התחתון לסייע לעליון דאמרה למילתיה כגון אילין דרייא דבישן שם מקום שאין התחתונים יכולין לבנות עד שיבנו העליונים וכיון שבנין העליונים הוא צורך התחתונים מסייעין עמהם בכל גופה הכותל אבל היכא שאין בנין העליונים לצורך התחתונים אין מסייעין עמהם אלא ביסוד הכותל כנ"ל פי' זה הירושלמי לפי שלא ראיתי שכתבוהו הראשונים נ"נ ואם תמצא פירושו בשום מפרש הודיעני:
1