תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קמ״בTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2142
א׳שאלת ממני ידיד נפשי על האי דאמרינן פרק אמר להם הממונה אמר רבא ש"מ מדר"ל עבורי דרעא אטוטפתא אסירי היכי עביד מדרעא לטוטפתא וקשיא לך דמאי בעי היכי עביד פשיטא דשל זרוע מניח תחלה דכיון דאסור להניח של ראש תחלה פשיטא דשל זרוע מניח תחלה:
1
ב׳תשובה משום דשל ראש אית בהו קדושה טפי דהא במקום הציץ קיימי ותו דאית בהו שי"ן שהיא הלכה למשה מסיני הא חדא לטיבותא ושל זרוע אית בה חדא לטיבותא דפגע ביה תחלה וקי"ל דאין מעבירין על המצות ואי מהך דפרק הקומץ רבה ה"א מצוה לאקדומי של יד אבל איסורא ליכא שמע מינה מדר"ל דאיסורא נמי איכא. והשתא ניחא ממה שהקשו בתוס' וכיון דכל חד מינייהו איכא חדא לטיבותא בעי היכא עביד דדילמא מצי לאנוחי תרווייהו בהדי הדדי כגון שיקשור בימין של שמאל ובאותה שעה יניח בשמאל של ראש ולא יקדים זה לזה כלל ומשני מדרעא לטוטפתא כלומר לא מטריחינן ליה בהכי אלא יניח של זרוע תחלה ואח"כ ילך לשל ראש אע"ג דשל ראש אית בהו קדושה טפי הרי קדושת הכתב שוה וכל אחת מצוה בפני עצמה ועל כל פנים צריך להקדים של זרוע דכתיב וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפת בין עיניך ומ"מ [אם] הניח שתיהן יחד ליכא איסורא שהרי לא העביר על המצות. ולפי' ר"ת קשיא לי דאיפכא הוה ליה למימר היכי עביד מטוטפתא לדרועא כלומר יניח תחלה בכיס של ראש ואחר כך של יד כדי שיפגע ביד תחלה וצ"ע אם גרסתו היתה כגרסת הספרים שלנו:
2