תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קס״זTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2167
א׳שאלת על ראובן שיש לו פקדון ביד שמעון וראובן בעיר אחרת ומכר את הפקדון ללוי ושלח כתב ידו לשמעון שיתן הפקדון ללוי שהוא שלו אם יכול לוי לכוף את שמעון לתת לו הפקדון הואיל וכתב ידו של ראובן מתקיים:
1
ב׳תשובה אין יכול לכופו שיכול לומר לו עד שתביא הרשאה וכן כתב הרמב"ם פ"א מהלכות שלוחין ושותפין וז"ל ראובן ששלח כתב לשמעון ואמר לו מנה שיש לי בידך שלחהו לי ביד לוי אם רצה לשלחו אינו חייב באחריותו בין שהיה מלוה בין שהיה פקדון והוא שיכיר שהוא כתב ידו וכו' וכזה הורו רבותיוהם הריא"ף והר"ר יהוסף ן' מיגש וכתב הריא"ף דהכי שדרו ממתיבתא מכח מנהג התגרים ומנהגא כי האי מנהג הוא כלומר מנהג הוא לשלוח ולפיכך פטור אבל אין מנהג לכוף את הנפקד אלא ע"י הרשאה וזהו שכתב רבינו אם רצה לשלחו משמע דברצון הנפקד הדבר תלוי וגדולה מזו פסקו כרבא דאמר שליח שעשאו בעדים לא הוי שליח וכתב הרמב"ם ז"ל פ"ג והדבר ברור דעדים עדיפי מכתב ידו ואפ"ה אינו שליח עד שיבא בהרשאה וזה שלא כדברי ההגהה שכתבו בשם רבינו ברוך וז"ל אע"פ שפסק כרבא דשליח שעשו בעדים לא הוי שליח אם כתבו לו בכתב ידו הוי שליח ומה שאנו מצריכין לכתוב הרשאה להקנות אגב קרקע משום דחיישינן שמא ימות ונפלי קמי יתמי ע"כ. ולדעתי יחיד הוא בסבראזו ואפי' לפי דעתו מודה בנ"ד דע"כ לא קאמר אלא כשעשאו שליח והביא לו כתב ידו אבל מי ששלח כתב ידו שיתן הפקדון ליד לוי מודה הוא דלא הוי שליח ויכול שמעון לעכב עד שיבא בהרשאה. וא"ת כיון שחזר לוי להיות בעל הפקדון את שלו הוא תובע ואין כאן די שליחות לא קשיא שלא חזר להיות בעל הפקדון אלא ע"י כתבו של ראובן א"כ הוי לוי שלוחו של ראובן ומצי למימר איני רוצה להאמין לכתבו של ראובן עד שתביא הרשאה וזה פשוט אצלי אלא שאמרת שיש מן החכמים שרוצה לומר שיכול לוי לכוף את שמעון לתת לו הפקדון ואיני רואה לו טעם ואפי' אם ירצה לסמוך על רבינו ברוך ז"ל לא דמי לנ"ד וכדכתיבנא והדבר ברור שאם רצה שמעון לתת הפקדון שהוא נפטר מראובן:
2