תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קע״דTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2174
א׳מעשה היה בקיבה נבלה שנמצא בכלי שמשליכין בו הקיבה ונותנין שם מלח וגם שהה שם ימים רבים אם מותר להעמיד בו גבינות לכתחלה אם לא:
1
ב׳תשובה לדעת הריא"ף והרמב"ם ז"ל פשיטא שהוא מותר שאמרו קיבה שנתבשלה בחלבה דפירשא בעלמא הוא וכיון שהיא עצמה מותרת פשיטא דמותר להעמיד בה גבינות אחרות וכ"ש אם נמלחה או נכבשה בחלבה שהיא מותרת. אבל לדעת המחמירים שאוסרין קיבה שנתבשלה בחלבה כיון שנעשית חתיכה דאיסורא אין מעמידין בה גבינות אחרות ואם העמיד הכל אסור ולא מבעיא למ"ד מין במינו לא בטיל אלא אפי' למ"ד מין במינו בטיל בס' שאני הכא שהאיסור הוא שמעמיד ואין האיסור מחמת בשר בחלב שנאמר שיהא בטל בס' אלא טעם האיסור מפני שעור קיבת נבלה נתנה טעם בקיבה ונעשה הכל חתיכת נבלה והוי כאלו העמיד בעור קיבת נבלה הא למדת שאם נתן העור טעם בקיבה ח"נ כגון שאין בכל הקיבה ששים כנגד כל העור נאסרה הקיבה וכל מה שהעמידו בה לדעת המחמירים. ומה שאמרו קיבה שנתבשלה בחלבה אסורה משום דסתמא דמילתא הוא שאין בקיבה ששים כנגד עורה אבל בנדון דידן שנתערב העור בקיבות הרבה אם יש בקיבה ששים לבטל את העור משליך את העור והשאר מותר וכיון שנתבטל האיסור אין כאן חתיכה דאיסורא והקיבה בעצמה מותרת וכ"ש שמותר להעמיד גבינות אחרות ואין כאן לא נבלה ולא בשר בחלב. אלא שעדיין אני חוכך להחמיר לפי שראיתי שאין עיקר כח העמדת הגבינה אלא בעור ואין החלב נקפה בתוך הקיבה אלא מחמת טבע העור תדע שהרי תחלתו צלול ואח"כ נעשה קרוש ולפיכך יש לחוש שמא קיבה זו הנתונה בכלי תחלתה צלולה היתה ועל ידי העור נעשית קרושה ונקפית הגבינה והויא לה הקיבה עצמה כגבינה שהעמידוה בעור קיבת נבלה ונעשת חתיכה דאיסורא ואין מעמידין בה גבינות אחרות. ומיהו להלכה למעשה כיון שהריא"ף והרמב"ם והגאונים אמרו פירשא בעלמא לא נחוש לחששא זו ומהאי טעמא נמי אני אומר שאפי' לא היה בקיבה ששים לבטל העור אם העמידו בה גבינות לא נאסור אותם ונסמוך על המקילין בדיעבד אבל לכתחלה ראוי לחוש לדברי המחמירין אבל אם נתבטל העור בששים לא נחוש לאותה חששא שכתבתי ומותר להעמיד בה גבינות לכתחלה:
2