תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קפ״וTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2186
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב רש"י ז"ל בפרשת אם בחקותי וז"ל ערכך כמו ערך וכפל הכפין לא ידעתי מאי זה לשון הוא ע"כ:
1
ב׳תשובה כבר ראיתי מי שכתב שהוא כף הנוכח כנגד הכהן שיעריך אותו כפי שוויו וטעות הוא שהרי לא היה יכול להוסיף ולגרוע על הקצב הכתוב בתורה אפי' שוה אלף או שוה דינר. והרב המזרחי תמה על רש"י ז"ל וכתב (והלא) בתו"כ ומייתי לה פ"ק דערכין בהדיא שהוא כף הכנוי דתניא בערכך ערך כל גופו הוא ואינו נותן ערך איבריו יכול שאני מוציא אבר שהנשמה תלויה בו ת"ל נפשות אלמא פירוש בערכך בערך כל גופך הוא עכ"ל. ואני תמהתי על תמיהתו וכי נעלם מעיני רש"י כל אותה סוגיא והרי הוא מפרש לה ובמסקנא אמרינן והא אפיקתיה כלומר לערך סתם ומשני קרי ביה ערך בערכך וכתב עלה ז"ל ערך הוה מצי למכתב והוה מייתי ערך סתם ומדכתב ערכך למדרש נמי האי והיכי חשד את רש"י ז"ל ששכח סוגיית ערכין כולה. ותו מה יאמר בכל ערכך האמוריס בפרשה אי ללמדנו ערך גופך הא שמעינן ליה מבערכך קמא. ותו מה יאמר בערכך האמורה בשדה אחוזה והא לא שייך בה ערך גופך. ולפיכך אני אומר שלא ירד לסוף דעתו של רש"י ז"ל שהוא לא תפס במלת בערכך שיודע היה דדרשינן ליה שפיר במסכת ערכין אלא מלת ערכך האמור בפרשה קשיא ליה ז"ל ואין קושיתו שאין למלה משמעות אלא הכי קא קשיא ליה לא ידעתי מאיזה לשון הוא שכפל הכף יעמוד במקום וא"ו ובמקום ה"א דהכי הוה ליה למימר והיה ערכו חמשים ואם נקבה והיה ערכה והכי נמי קשיא ליה בערכך האמור גבי שדה אחוזה וכתב בערכך יקום בערך הזה האמור יהיה. כללא דמילתא בערכי אדם וערכי שדה אחוזה קשיא ליה תוספת הכף כיון שאין הדבר תלוי בערך הכהן ואם היא כינוי לנערך ערכו וערכה מבעי ליה. ובעיקר הקושיא נראה לי לתרץ אחר בקשת המחילה מרש"י ז"ל דלעולם מלת ערכך חוזר אל הכהן כי היו מביאין את הנערך לפני הכהן אם זכר אם נקבה אם גדול ואם קטן והכף אומר זה מבן עשרים הוא ועד בן ששים ערך שקצב עליו הכתוב הוא חמשים שקל והכתוב מצוה לכהן שיעריך על פי הכתוב לא פחות ולא יותר ולא כפי שוויו שהכל היה על כי הכהן שהרי הנידון בהשג יד ע"פ הכהן היה נדון. וכן בשדה אחוזה יצוה הכתוב לכהן שיעריך לפי זרע חומר שעורים בחמשים שקל אחת שדה טובה ואחת שדה רעה לא כפי שווייה וכל הפרשה מדברת בכהן דקרא לעיל כתיב והעריכו הכהן וגו' ועלה קאי ואי משדה אחוזתו וסמיך ליה וחשב לו הכהן וגו' משמע דכל הפרשה איירי בכהן. תדע דהא ע"כ איירי נמי באומר דמי עלי או דמי פלוני עלי שהיה הכהן מעריך אותו כפי שוויו דגרסינן התם והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים דמים למה לי קרא לא יהא אלא דיקלא אלו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב אמר רבא לומר שנדון בכבודו כלומר שנידון כולו אחר אבר אחד שכבודו תלוי בו שאם אמר דמי ראשי עלי נותן דמי כולו הא למדת שיש בכלל הפרשה ערכים ודמים כמו שהדמים על פי הכהן כך הערכים היו על פי הכהן אלא שהערכים קצובים והדמים אינם קצובים. כללא דמילתא דכל מלת ערכך האמורה בפרשה חוזר אל הכהן אם הוא דבר הקצוב בתורה מצוה עליו שיעריכנו כך ואם אינו קצוב בתורה יעריכנו הכהן כפי שוויו. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
2