תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳קצ״הTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2195
א׳שאלת ממני ליישב לשון הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה בשעה ששוקלין עונותיו של אדם וכו' דקשיא טובא דמחלק בין ציבור ליחיד ולא משמע הכי ביומא שילהי יום הכפורים:
1
ב׳תשובה איברא דקשיא וכבר השיגו הראב"ד ז"ל. ותו קשיא שמביא ראיה ליחיד מדכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ומקרא משמע דאפי' ליחיד מעבירין על שלשה ראשון ראשון והכי משמע נמי מדתניא ר' יוסי בר"י אומר אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שניה מוחלין לו [שלישית מוחלין לו] רביעית אין מוחלין לו וכו' והא הכא ביחיד משמע וקתני שלישית מוחלין לו ואם גרסת רבינו היא כגרסת הספרים שלנו צריך לתרץ דמלת אדם מתפרשת על היחיד או על הציבור ומייתי תנא ראיה שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ובעי תלמודא מאי ואומר וכי תימא הני מילי בציבור כלומר בציבור נוהג מדה זו אבל ביחיד אין נוהג מדה זו כלל ואפי' ראשון אין מעבירין ת"ש הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר נוהגת בו מדה זו שמעבירין לו אבל ציבור כדאית להו שלשה מעבירין לו ויחיד כדאית ליה שנים מעבירין לו ודייק לה רבינו מדכתיב פעמיים שלש דהוה ליה למיכתב שלש פעמים עם גבר ומדכתב פעמיים שלש משמע שיש חילוק בין פעמיים לשלש פעמיים מעבירין שלש אין מעבירין אבל ציבור אינו כן דכתיב על שלשה פשעי ישראל וגו' והא דתני ר' יוסי שלישית מוחלין לו היינו בציבור ואדם דקתני היינו ציבור דכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם ובכמה מקומות מצינו מלת אדם על הכלל והנראה לי בדעת רבינו כתבתי:
2