תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ר״חTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2208
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי דהא דקיי"ל פרק במה אשה יוצאה דאין הקטע יוצאה בקב שלו והעלו המפרשים דכל שאי אפשר לו לילך כלל בלתי אותו דבר מותר לצאת בו ומכאן דאסור לסומא לצאת במקלו וכן זקנים שמנענעים גופם אין יוצאין במקלות דכל לתרוצי סוגיא אסור ומשמע לרשות הרבים או לחצר שאינה מעורבת אסור כדכתב הריא"ף הרמב"ם ז"ל אבל לתצר המעורבת מותר וקשיא דתניא ביו"ט אין הסומא יוצא במקלו ולענין יו"ט היא שנויה וכן כתבוה הפוסקים לענין יו"ט וביו"ט ליכא איסור הוצאה ואפ"ה אין הסומא יוצא במקלו משמע דאין הטעם משום הוצאה אלא משום דמחזי כעובדין דחול וכי נאמר דחמיר יו"ט משבת לענין זה:
1
ב׳תשובה יפה עשית שלא שאלת אלא לדעת הריא"ף והרמב"ם אבל לדעת הרמב"ן והרשב"א וקצת מפרשים דס"ל דאפי' בבית ובחצר המעורבת גזרו כיון שמוציאה דרך מלבוש יצא ג"כ לחצר שאינה מעורבת או לרשות הרבים ובמקל נמי כיון שהוא צריך לו יבא להוציאו לר"ה נמצא מי שצריך לו חמור ממי שאינו צריך לו וגם לדעת שאר הפוסקים אין קושיא דלא איירי הכא אלא בקטע שאינו יוצא בקב שלו ובהא קושטא הוא לחצר שאינה מעורבת אינו יוצא אבל לחצר המעורבת יוצא בו דאין כאן עובדין דחול אבל לענין סומא היוצא במקל אין חילוק דאפי' בי"ט דאין בו איסור הוצאה אין יוצא בו כ"ש לענין שבת שאינו יוצא בו כלל אפילו לחצר המעורבת דהוי כעובדין דחול וכן הדין בכל מי שהיא יכול להלך בלא מקל ותני בשבת אין הקטע יוצא וכו' שהוא ענין לשבת דוקא ולא לי"ט ותני בי"ט אין הסומא יוצא במקלו שהוא ענין לי"ט וכ"ש לשבת. כללא דמלתא איני רואה שיהיה י"ט חמור משבת בענין זה שלא מצינו שאמרו כן אלא לענין דבר שאין מתכוין ואין לנו לחלק מדעתינו אלא מה שחלקו הראשונים:
2