תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רכ״וTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2226
א׳עוד שאלת על מה שהשיג הראב"ד על מה שכתב הרמב"ם ז"ל ואם אין שם עשרה בני אדם תקנתו קלקלתו. כתב עליו א"א כתב אותו ואין לו טעם וכו' וכל זה אינו מספיק ולא נתן טעם למה אינו מספיק. ותו כיון שנאמר בתלמוד ירושלמי למה לא יהיה הלכה אע"פ שאין אנחנו יודעים לו טעם:
1
ב׳תשובה גרסינן בירושלמי דמגלה פ"ק תני כפר שאין בו עשרה תקנתו קלקלתו ונעשה כעיר ורבינו העתיק הברייתא וזהו שאמר הראב"ד ז"ל כתב אותו ואין לו טעם דתליא בפלוגתא דר"מ ור' יהודה כאשר אבאר לקמן ובשלמא אם היה לדבר טעם היה ראוי לפסוק אותו כיון דתני לה במגלה סתמא אבל אין לו טעם וכי מפני שהם מועטים ירויחו להיות חשובים כבני עיר. וכתב עוד וכן אמרו כפרים מקדימים ומשמע דוקא כפר אבל פחות מעשרה לא כלום הוא ואינם מקדימים וכן אמרו מאימתי נעשית עיר הנדחת משיהיו בה מעשרה ועד מאה ובדקתי אחר זה הלשון ולא מצאתיו. אמנם ראיתי בירושלמי דפרק חלק עיר הנדחת וכו' עיר לא כפר עיר ולא כרך והוא שתהא מחמשה ועד עשרה דברי ר"מ ר' יהודה אומר ממאה ועד רובו של שבט ע"כ. ולשון זה א"א להולמו כלל דאיך יאמר ר"מ דששה תקרא עיר וי"א לא תקרא עיר מלא כרך ותו דנמצאו ר"מ ור' יהודא חלוקים מן הקצה אל הקצה אלא ודאי הגירסא הנכונה בדברי ר"מ מעשרה ועד מאה כאשר כתב הראב"ד ז"ל והיה הראב"ד גורס עלה בירושלמי יותר ממאה כרך הוא פחות מעשרה לא עיר ולא כפר ומה לו להזכיר ולא כפר הכי ה"ל למימר פחות מעשרה לא הוי עיר אלא ודאי בא ללמד לענין מקרא מגלה דפחות מעשרה לא הוי כפר וא"כ מי ששנה זו שנה הך ברייתא דמגלה ותרויהו אליבא דר"מ ולא קי"ל כותיה אלא כר' יהודה דאמר ממאה ועד רובו של שבט ולדידיה אין חלוק בין עשרה לפחות מעשרה וזהו שאמר הראב"ד ז"ל כל זה אינו מספיק דבשלמא אם היה לו טעם היה ראוי לפסוק אותו אבל כיון שאין לו טעם אינה הלכה והדרין לכללין ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה:
2