תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רכ״טTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2229
א׳שאלת ממני על חמץ שנתערב קודם זמנו פחות מששים אם חייב לבערו בפסח או לא:
1
ב׳תשובה זו מחלוקת בין הראשונים ז"ל כי לדעת האומרים אינו חוזר וניעור בפסח אינו אסור באכילה כ"ש שאינו חייב לבערו ולדעת האומרים חוזר וניעור אוסר בכל שהוא וכן דעת הרבה מהגאונים והרי"ץ והרמב"ם ז"ל ולפי שטה זו כיון שאסור לאכלו אסור להשהותו. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דחמירא שהייתו מאכילתו שהרי בזמן שאוכלו אינו אוכל אלא כל שהו בכמה ביצים אבל בשהייתו הרי איכא כמה זיתים בכל התערובת וכן פירש רבינו משה הכהן דברי הרמב"ם ז"ל שאע"פ שאינו עובר עליו חייב לבערו שהרי יש כזית חמץ שם ואע"פ שהוא מעורב בכמה זיתים עובר הוא על קיומו ע"כ. והאי עובר על קיומו לאו למימרא שעובר על בל יראה ובל ימצא אלא עובר אדרבנן שאמרו צריך לבערו ואסור לקיימו והכי משמע מהתוספתא דקתני הקילור והרטייה והאספלנית שנתן לתוכן קמח אין צריך לבער ומשמע דוקא הני שאינם עשויים למאכל אדם אבל דברים הנעשים למאכל אדם צריך לבער וליכא למימר דאית בכל הני חמץ יותר מששים שהרי כתב רבינו האיי וכן התריק והדבר ידוע שאין בתריק אלא כל שהו מן החמץ אלא ודאי הדבר פשוט כי לדעת האומרים חוזר וניעור כמו שחוזר וניעור לענין אכילה חוזר וניעור לענין שהייה וסברא גדולה יש לאומרים חוזר וניעור כיון שבשעה שנתערב היה הכל היתר לא שייך לומר נתבטל דבאיזה זמן נעשה החמץ אסור בזמן שנכנס הפסח ובאותו זמן הרי איסור בכל שהוא ולפיכך חוזר וניעור בשעה שמגיע זמן איסורו ודו"ק ותשכח:
2