תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רל״דTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2234
א׳שאלת על אשה שמת בעלה והוציאו עליה קול שיש לבעלה אחים בארץ מרחקים והוא מת בלא בנים וע"י קול זה היו מחזיקים אותה בזקוקה ליבום ואח"כ בא חכם וחקר את העדים שהוציאו הקול וקבל עדותם ושלשה היו ושלשתם העידו שלא היו מכירין אותו ממקומו אלא ששמעו מפיו בעודו נשוי שהיו לו ד' או ה' אחים במקומו ושאלת אם חזקה זו חזקה:
1
ב׳תשובה אין חזקה זו כלום ואין הקול כלום שהרי מפני שהיו טועים בדין וחושבין שהוא נאמן לומר יש לי אחים ומפני כך הוציאו עליה קול זה ונמצאת חזקה בטעות שהרי אין הבעל נאמן לומר יש לי אחים כי שמא הוא מתכוין לאוסרה וזה מוסכם ואין חלוק שיאמר כן בשעת מיתה או בזמן שהוא בריא. ומתוך השאלהמשמע לי שאתה סובר שאם אמר בזמן שאין לו אשה ואח"כ נשא אשה דהא ליכא למימר לאוסרה קא מיכוין שהוא נאמן וכבר היה מעשה במצרים והיה שם חכם שהיה רוצה לומר כן ונשאלתי על זה וכתבתי שכיון שלא ראינו שחלקו הפוסקיה אין לנו לחלק מסברתנו לעגן את האשה ושמא דעתו היה לישא אשה ומקדים ואומר שיש לו אחים כדי לאוסרה*) וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת ובנ"ד אין אנו צריכין לזה ופשיטא דאין כאן לא קול ולא חזקה. והוי יודע שתם יצא עליה קול שיש עדים שיודעים שיש לו אחים והם במדינה אחרת הרי זו חוששת וצריכה להמתין עד שיבאו העדים וקלא בנ"ד לאו כלום הוא דטועים הם כדכתיבנא:
2