תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ע״רTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2270
א׳שאלת אודיעך דעתי על מה שהשיג הראב"ד על רבינו שכתב פ"ב מהלכות אבל כל קרובים שהוא חייב להתאבל עליהם הרי זה מתאבל עמהם בפניהם כיצד הרי שמת בן בנו וכו' והשיג עליו הראב"ד ז"ל א"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן היא עכ"ל:
1
ב׳תשובה בעל מגדול עוז האריך להביא ראיות דאבילות בנו מדאורייתא ושלא ראה בזה חולק אל ודאי מעולם לא אמר הראב"ד דבר זה מעולם ואני אומר במחילה מכבודו לא הבין כוונת הראב"ד בהשגתו שהדבר ידוע ותלמוד ערוך הוא דאבילות בנו ובתו מן התורה אבל השיג עליו לפי שכלל רבינו חייב לקרוע בפני בנו ולנהוג אבילות בפניו ובשלמא אבילות כיון שאבילות בנו מן התורה מחאבל על בן בנו בפני בנו אבל קריעה על בנו עצמו אינה אלא מדרבנן ואם כן אין חייב לקרוע על בן בנו אפילו בפני בנו ואפשר שדעת רבינו דאביו ובנו שוין לענין הקריעה דכי היכי דחייב לקרוע על אביו מן התורה ה"ה על בנו הלכך קורע על בן בנו בפני בנו והראב"ד ז"ל סובר כיון שמצינו שהקריעה על אביו ועל אמו היא יותר חמורה משמע שהיא מן התורה. עוד יש לפרש שהוא משיג עליו על חלוקת או אחי בנו ועל כרחיך הוא אחיו מאמו ואם כן בנו עצמו אינו חייב להתאבל על אחיו מאמו אלא מדרבנן וא"כ אמאי מתאבל אביו עמו כיון שהוא עצמו מדרבנן וזה יותר נכון והיא קושיא על רבינו. וצריך לתרץ שהחמירו רבנן לחייבו אבילות משום צער בנו אע"ג דהוי מדרבנן דומיא דאשתו שמתאבל עמה אע"ג דאינו חייב על אשתו אלא מדרבנן לפי שיטת רבינו ופלוגתייהו תלוי בהבנת לשון הברייתא. וכשם שמתאבל עליהם כך מתאבל על שניים שלהם דברי רבי עקיבא רבי שמעון בן אלעזר אומר אינו מתאבל אלא על בן בנו ועל אבי אביו וחכ"א כל שמתאבל עליו מתאבל עמו וקיי"ל כחכמים וסובר רבינו דארישא דברייתא קאי דקתני הוסיפו עליהן אחיו מאמו ואחותו הבתולה מאמו וכו' והיינו דאמרו חכמים כל שמתאבלין עליו בין שיהיה חיובו של זה מן התורה ובין מדרבנן והכי דייקא לישנא דכל שמתאבל עליו מתאבל עמו והראב"ד ז"ל צריך לדחוק דהא דקתני כל שמתאבל עליו ובתנאי שיהיה זה חייב באבילות מן התורה. אבל אם היה בנו חייב מדרבנן אינו מתאבל עמו וארישא דברייתא לא על אותם שהוסיפו עליהם ולישנא דברייתא דיקא כרבינו ואע"ג דהוי כעין גזירה לגזירה לא קשיא דתקינו רבנן משום צער בנו או שאר קרוביו שיתאבל עמו ואע"ג דבנו או אביו אינו מתאבל אלא מדרבנן סוף סוף מצטער הוא:
2