תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ער״זTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2277
א׳שאלת על מה שכתב הרב פי"א מהלכות גזלה ואבידה וז"ל כהן שראה את האבידה בבית הקברות וכו' ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה וקשיא לך מאי איריא מהאי טעמא תיפוק לי דאין עשה דוחה לא תעשה אלא שבשעה שדוחה לא תעשה מקיים העשה דומיא דכלאים בציצית ומילה בצרעת:
1
ב׳תשובה כבר קדמך בעל מ"מ אבל לדידי לא קשיא כלל דהא ניחא בזמן שהאבידה בתוך בית הקברות אבל בזמן שהיא בסוף בית הקברות דמצות השבה וטומאה באין כאחת מאי איכא למימר משום הכי נקט הטעם שהוא כולל אפי' שאבידה בסוף בית הקברות ומפני שזה הטעם כללי בכל התלמוד כתב רבינו בסמוך ראה את האבידה ואמר לו אביו אל תחזירנה וכו' אע"ג דאיכא טעמא אחרינא דעדיפא מינה דהוא ואביו חייבין בכבודו וכיון דלענין דינא לא נפקי מינה מידי נקט טעמא דכייל לכל המצות. א"נ נתכוון רבינו לאשמועינן דאפילו מצות עשה של כיבוד אב ואם דתלי ביה אריכות ימים לא דחי עשה ולא תעשה אע"ג דלא צריכינן ליה הכא דשניהם חייבין בכבוד הקב"ה נקט ליה לאשמעינן בעלמא דאע"ג דהוא עשה חמור אינו דוחה את לא תעשה ועשה. והשתא ניחא מאי דהוה קשיא לן אמאי איצטריכו לומר דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה דל מהכא לא תעשה מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה דלידחי ליה קמ"ל דעשה דכיבוד אב ואם חמיר טפי לא דחי אפילו עשה גרידא וכ"ש אי איכא לאו בהדיה:
2