תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רפ״גTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2283
א׳שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרב פ"ו מהלכות גניבה וכן אם היה רוב אותו הדבר שהוא גנוב אין לוקחין אותו משמע שאם היה הרוב משלו לוקחין והיינו כרב דאמר מאימתי מותר ליהנות ממנו רב אמר עד שיהיה רוב. משלו ושמואל אמר אפילו מיעוט משלו והלכתא כרב באיסורי. ובפרק חמישי מהלכות גזילה כתב אסור ליהנות מן הגזלן ואם היה מעט שלו אע"פ שרוב ממונו גזול מותר ליהנות ממנו משמע דאפי' אם היה מעט משלו מותר ליהנות ממנו:
1
ב׳תשובה כבר קדמך הרב בעל מ"מ אלא שלשונו מגומגם קצת ואני אבאר אין סברא לחלק בין גנב לגזלן ולא לומר דפסק חדא כרב וחדא כשמואל אלא דבהלכות גניבה איירי בדבר הנלקח אם רוב אותם הדברים גנובים או לא והיינו דכתב אין לוקחין מן הרועים צמר וכו' ולא משגיחינן אם ממון של גנב הוא רובו גניבה או לא אלא כיון שאותו הדבר שהוא קונה רובו מן הגניבה אסור אבל אם רובו משלו לוקחין דלעולם אזלינן בתר רובא וה"ה בגזלן אם אותו הדבר שבא לקחת רובו מן הגזילה אסור ואם הרוב משלו מותר. אבל בהלכות גזילה לא איירי אלא במי שבא ליהנות מן הגזלן מדברים שאינם ידועים שהם גזילה אפילו שהמעט שלו ורוב נכסיו גזילה מותר ליהנות ממנו דתלינן מן המיעוט הוא נהנה ובהא אפי' רב מודה וכולה כרב פסק ובהגהה איתא דפסק כשמואל ולא מחוור לי ורבינו חננאל פירש עד שיהיה רוב ממונו שאינו גזול והטור הסכים לדעת רבינו. נמצאת למד לפי מה שכתבנו דרוב הדבר של גניבה אסור ליהנות ממנו ורוב הממון מותר ליהנות ממנו ואין נראה כן מלשון הרב בעל המגיד ואני חושב שיש טעות סופר בלשון ואע"ג דקיימא לן הלכה כשמואל בדיני אין זה מכלל הדינים אלא מכלל האיסורים והלכתא כרב באיסורי וקל להבין:
2