תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רפ״הTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2285
א׳שאלת ממני על מה שכתב הרב פט"ו הלכות גזלה ואבדה וז"ל ואם היה הדבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חיוב להחזירו:
1
ב׳תשובה כל האחרונים ז"ל מחו ליה אמוחא הראב"ד והסמ"ג והרמב"ן והרשב"א ורבינו יהונתן כולם אמרו יהא מונח עד שיבא אליהו ורבינו ז"ל תפס לו פשט לשון המשניות דתנן הרי אלו שלו וכן כתב הסמ"ג שהגירסא כן היא אבל הענין עצמו קשה כיון שבא לידו לפני יאוש באיסור בא לידו ואמאי זכה בו לעצמו ובשלמא אם היה כותב הרי אלו שלו כלשון המשנה היה אפשר לפרש בלשונו מה שנפרש במשנה אבל כיון שכתב זכה בו משמע זכה בו לעצמו ובודאי לא אמרה רבינו בודאי הינוח והבו דלא לוסיף עלה אלא בספק הינוח אמרה ומשום דהוי כעין ספק ספיקא דשמא דרך נפילה היא ואת"ל דרך הינוח אע"ג דעבד איסורא כשנטל הרי אמרו דאסור להחזירם וכיון שבאו הבעלים ולא מצאום ואין להם בו סימן סתמא נתייאשו וכיון שבאו לידו בתחלה בספק איסור ולבסוף ודאי נתייאשו זכה בו ואין צריך להניחו עד שיבא אליהו. וכן יש לדקדק מיתור לשון רבינו שכתב זכה בו ואינו חייב להחזירו לומר שאפי' יבא אחד ויאמר הנחתי דבר פלוני במקום פלוני אינו חייב להחזירו לו דסתמא כיון שבא ולא מצאו נתייאש ממנו הואיל ואין לו בו סימן וא"ת אפי' בודאי הינוח י"ל כיון שבא לידו בודאי איסור לא זכה בו להיות שלו לגמרי אבל אין הכי נמי שלא יחזיר. כללא דמילתא בודאי הינוח ואין בו סימן לא יטול ואם נטל לא יחזיר ויהיה מונח עד שיבא אליהו ובספק הינוח ואין בו סימן לא יטול ואם נטל לא יחזיר וזכה בו לעצמו כנ"ל לישב דברי רבינו:
2