תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳רפ״וTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2286
א׳שאלת ממני אבאר לך סוגיא דפרק ראוהו ב"ד אמר רבי לוי מצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופים ושל כל השנה בפשוטין. והא תנן שופר של ר"ה וכו' ומשני הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר בר"ה היו תוקעים בשל זכרים כפופים וביובלות בשל יעלים ולימא הלכה כרבי יהודה אי אמר הלכה כרבי יהודה וכו' וקשיא טובא חדא מאי מותיב מת"ק והרי מחלוקת רבי יהודה בצדו ואיהו דאמר כר' יהודא. וכ"ת דהכי מותיב אמאי שביק ת"ק ופסיק כרבי יהודה מיהא לא משני מידי אלא אדרבה מוקי לה כרבי יהודה ותו אמאי לא מותיב עליה אסיפא דמילתיה דשל כל השנה בפשוטין דמשמע דר' יהודא לא פליג את"ק בשל תעניות וא"כ לוי דאמר כמאן ותו אמאי מייתי רבי יהודה דברייתא לימא לוי סבר לה כרבי יהודה ותו לא ומה חידש בהבאת הברייתא. ותו דעדיפא מכולהו דפריך ולימא הלכה כרבי יהודא היכי מצי למימר הלכה כר' יהודא והוא פליג עליה בהדיא בשל יובלות דאיהו משוה ר"ה ויוה"כ תרווייהו בכפופים ורבי יהודה אומר ושל יובלות ביעלים ויובלות היינו יוה"כ של יובל:
1
ב׳תשובה הקושיא השניה אינה קושיא דרוב הספרים לא גרסי במילתיה דר' לוי ושל כל השנה בפשוטין והריא"ף לא כתבה והענין מוכרע מעצמו דכמאן אמרה כאשר כתבת ורבי לוי לאו תנא הוא דמצי פליג ותן דטעמיה משום דלתפלה בעינן כפופין וא"כ בשל תעניות נמי בעינן כפופין הלכך לא גרסינן ליה והריני מפרש הסוגיא מאן דמותיב לא אסיק אדעתיה דאמרה רבי לוי למילתיה אליבא דרבי יהודה מכמה טעמי חדא דפליג עליה ביובלות בהדיא ותו דר' יהודה דמתניתין תני בר"ה תוקעין בשל זכרים והוה משמע אפי' פשוטים דזכר לאילו של יצחק בעינן ומה לי פשוטים ומה לי כפופים ורבי לוי אמר בשל כפופים דוקא ותו דלא שביק ת"ק ופסק כרבי יהודה ומשום הכי לא אסיק אדעתיה דאמרה כרבי יהודא אלא כת"ק ומשום הכי מותיב עליה מדברי ת"ק ומשני הוא דאמר כרבי יהודא ומייתי ברייתא דמפרש בה בשל זכרים כפופים כדברי רבי לוי דסתם כפופים היינו של זכרים כפופים ושביק ת"ק ופסיק כרבי יהודה דמסתבר טעמיה דלתפלה כל מאי דכייף אינש טפי עדיף. ופריך ולימא הלכה כרבי יהודא בשלמא אי תרצת לעולם כת"ק אמרה למילתיה אלא דת"ק תני דינא ור' לוי תני מצוה והכי קתני שופר של ר"ה בשל יעל אפילו בשל יעל ואתא ר' לוי לפרושי דמצוה מן המובחר בשל זכרים כפופים ואע"ג דלישנא דת"ק לא משמע הכי מ"מ הכי הוה עדיף מלוקמי מילתיה דרבי לוי כרבי יהודא דיחידאה הוא. אבל השתא דאמר דאמרה כרבי יהודה לימא הלכה כרבי יהודא כלומר לימא הלכה כר"י בר"ה וממילא ידעינן דאין הלכה כר"י ביובלות אלא כת"ק. ומשני אי אמר הלכה כר"י אפי' אמר הלכה כר"י בר"ה לא הוה ידענא דאין הלכה כרבי יהודה ביובלות דאי גמיר ג"ש הוה ליה למיפסק בכולה מלתא כת"ק אלא ודאי לא גמיר ג"ש ומשום הכי פסיק בכולא מלתא כרבי יהודה ואפי' ביובלות והא דאמר הלכה כר' יהודא בר"ה לאו לאפוקי יובלות אמרה אלא הכי קאמר אפי' בר"ה ולא מבעיא ביובלות דהלכה כרבי יהודא דמסתבר טעמיה דסימן לשלוח עבדים כמה דפשיט עדיף טפי אלא אפי' בר"ה הלכה כוותיה דלתפלה כל כמה דכייף אינש עביד טפי קמ"ל הכי אמר של ראש השנה ושל יוה"כ בכפופין לאשמעינן דלית הלכתא כר' יהודה ביובלות דאית ליה לתפלה בעינן כפופין ואית ליה שוה היובל לר"ה הילכך תרווייהו בעינן כפופין דגמיר ג"ש כת"ק אלא דת"ק גמיר לה לפשוטין ורבי לוי גמיר לה לכפופין ולא הוי סברא שלישית אלא פסק כר' יהודה וגמיר ג"ש כת"ק והלכתא כר' לוי וכן כתבו פוסקי הלכות:
2