תשובות הרדב"ז חלק ו ב׳ש״לTeshuvot HaRadbaz Volume 6 2330
א׳שאלת על אשה שנתגרשה בגט פסול וקבלה קידושין מאחר ולא הספיק לתת לה גט אחר עד שמתה מי יורש אותה:
1
ב׳תשובה יורשי אביה יורשין אותה שהרי כיון שגירשה ראשון והיא מגורשת מן התורה נסתלק ממנה ומירושתה אלא שחכמים פסלו את הגט והצריכוה גט אחר. תדע שהרי קדושי שני תפסו בה והראשון כותב גט אחר ומקיים שני וגם השני אינו יורש אותה לפי שעדין לא כנסה ואין אדם זוכה בירושת ארוסתו. ודע שיש מחלוקת בגט שהקדים זמנו שכתב הרא"ש בתשובה שאין קדושין מאחר תופסין בה ולפי זה עדיין היא אשתו של ראשון אבל הרמב"ם סתם פ"ק דגירושון או שהיה מוקדם או מאוחר כל אלו פסולין ובפרק עשירי כתב וכל מקום שאמרנו בחיבור שהגט פסול הרי זה פסול מדברי סופרים בלבד וכבר ידעת שעל הרמב"ם אנו סומכים בזה המלכות ואין הדברים אמורים אלא בזמן שגבתה כתובתה מבעלה אבל אם עדיין לא גבתה ומתה זכה הלה במה שבידו שהרי היא בעצמה לא היתה יכולה לגבות כתובתה בגט פסול כיון שאינה יכולה להנשא בו לכתחלה לא קרינן ביה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וכיון שהיא אינה גובה בגט זה כ"ש יורשיה. וראיה לדין זה שהרי רוב הפוסקים הסכימו דהא דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין הינו לגבות ממשעבדי אבל מבני חרי גבי משמע דגט מוקדם אין פסולו מן התורה אלא מדרבנן והאי שטרא מוקדם לא שנא אם הקדים זמנו או הקדים היום אלף שנה בכל גוונא פסול שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין דלא ליהוו מילתייהו דרבנן כי חוכא ואיטלולא וזה מבוא' בכמה מקומות:
2