תשובות הרמב"ם קט״זTeshuvot HaRambam 116
א׳שאלה ותורינו אדוננו משה רבינו שיח"לא האשה שהיא תחת בעלה וממאנת לטבול לנדתה משום מה יוצאה מורדת מיקריא או עוברת דת שהרי היא בפירוש אומרת לו איני יכולה לטבול ונצרכתי לשאול דבר זה מפני שכותבין בכאן בכתובות וקבלה עליה פלונית לטבול כל עת שתצטרך לנדתה ואם תסרב תצא בלא כתובה כדין התורה ודעת תלמידך נוטה שמשום מורדת יוצאה דהא ארי' רביע עלה דמילתא ולא מקריא עוברת על דת אלא אם כן שמשתו נדה כדקא מפרש לה בדוכתא יורנו רבינו בזה וגם משפט מלמדי תינוקות שמניחין מלאכת שמי' והולכין להעיד עדות אף בכספים לא בחנם האין מלאכתם רמיה וגם עדותן איני יודע מה היא שהרי משנה שלימ' הוא בבכורות הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים להעיד עדותו בטל ואף על פי דאיכ' דמפרשי ליה ומוקמי לה כשהי' יודע לו עדו' ואיכא דדחיק ומעייל גמלא בקופא דמחטא ואמר שכר בטלא היא דשקלי ואנן לא סבירא לן שבודאי כל מלמד תינוקות דשביקי מלאכת' שבידן ואזלי ומסהדי מכוער הדבר בעיני שאלנו פי אדוננו להסיר המכשולות מלפנינו:
1
ב׳תשובה הדבר ברור שאסור ליקח שכר על עצמה של עדות אבל סופר שהוא עד שלוקח השכר על כתיבת השטר נוטל שכר לא על העדות ואלו מלמדי תינוקות שבאלו הימים כמה בטלות מבטלין מלאכתן בכל יום בדברים בטלים ותמיד הם עוברים והלואי שלא יבטלו מלאכתן אלא להעיד בלבד בחנם ומה שאמרת על דין האשה ודאי שהעוברת על דת היא שהטעית את בעלה ושמשתו נדה והוא אינו יודע וכן אשה שאומר' לבעל' איני טובלת והרי אני לפניך והיא אינה נמנעת מלשמש מטתה גם זו הארורה עוברת על דת כמותו ושניהם עברו על דת משה אבל אם אמרה איני טובלת כדי שלא תשמשני ונמנעה מן הטבילה מפני דבר זה ודאו שהוא מורדת לא עובר' על דת ואלו הנשים שכותבין להן תנאי זה בכתובתן אינן נמנעות מן הטבילה דרך מרד אלא דרך מינות ואינן רוצות לצער עצמן בטבילה במים קרים אלא רוחצות עצמן במרחץ ותובעות בעליהן בפיהן וכמ' פעמים שאלו אותי אלו שמסכימות עם בעליהן שלא יטבלו כמה שנים וכשתבוא קטט' ביניהן וירצה לגרש' ואמר לה השבעי לי שטבל' לנדותך והיא אומרת אתה הרשיתני לשמשך בלא טבילה ושאלו הדייני' על דין זה שבא לפניהם בזמן זה את הבעל אם הודה הוא מחרימין אותו וקונסים אותו כמו הכתובה לא שתטול זאת הזונה כתובה דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב ואם יכפור ויאמ' שקר טוענת מחרימין סתם בפניו על מי שבטל טבילה מדעתו ועונה אמן ואח"כ תצא היא בלא כתובה: (* נעתק מאגרת הרמב"ם:) וכתב משה ב"ר מימון זצ"ל
2