תשובות הרמב"ם קכ״חTeshuvot HaRambam 128
א׳שאלה אשר שאלו חכמי חלב להר"ם במז"ל יאמר נא משה המאור הגדול מה יהיה הדין באמירת אותה התפלה אשר תקן רבינו סעדיה גאון זלה"ה וכתבה ותקנה לשבתות ולימים טובים ובשמחות וגיל אם יכולין הצבור לאומרה מאחר כי תפלת ח"י נתבטלה מפני כבודם יודיענו אדוננו נטריה רחמנא מה יהיה הדין בזה ואם צריך לקום באמירתה ואם יש חילוק בזה בין יחיד לרבים ואם לא יאמר בשבתות ובימים טובים כי אם בחול מפני התחינות והבקשות אשר בה ואם צריך לומר אחריה קדיש או לא וכן אם אמר מזמור אחד או שנים צריך לומר אחריהם קדיש או לא יורינו אדונינו ושכרו כפול מה':
1
ב׳תשובה לא יאמר קדיש כלל אלא במקומות הידועים אשר בתפלות או אחר קריאת איזה דבר מדברי תורה או איזה פירוש או דרש פסוק אחד אז יאמר קדיש אמנם אחר אלו התפלות אשר תיקן הגאון ז"ל וכן אלו התחינות של רחמים הנאמרים בעשרת ימי תשובה איני יודע אם צריכין בהם קדיש ולא נהירא בעיני לומר קדיש ואלו התחינות והבקשות ותפלות אשר העתיקו מספרי הגאונים לא חזי לי אמירתם לא ליחיד ולא לצבור לא בשבת ולא בימים טובים מפני שחכמים ז"ל כאשר תיקנו דבר כדי לומר בשבת לחולה וכיוצא אמרו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין והוא הודעה לבד ולא מנעו ברכות אמצעיות של י"ח כי אם מפני שהיא רחמים ותחנונים והטעם כי התפלה עבודה נכונה לכבוד האל יתברך וצריך להזכיר בכל יום ענינא דיומא ובבא יום שבת ויום טוב צריך להיות שמח ונעלז ולהודות לאל אשר נתן מנוחה לעמו ישראל שבתות ומועדים לשמחה לא שיהיה יום תענית וזעקה ויגון ולא יאמר בהם אלא הדברים הנאותים והמשמחים ולהזכיר נפלאותיו אשר עשה עם אבותינו ולנו זהו הנראה בעיני ואתה תבחר ולא אני: וכתב משה
2