תשובות הרמב"ם קמ״זTeshuvot HaRambam 147
א׳שאלה יורנו רבינו בית המדרש עומד לדרום בית הכנסת כשמתפללין בו מחזיר' פניהם לדרום דהיינו לארץ ישראל נמצאו אחוריהן לצפון דהיינו לבית הכנסת זה הדבר אם הוא מותר או לא ואם זה הדבר מותר הקוראים לאותם המתפללים רשעים מה דינם ושאר חצרות שאינם בית המדרש שעומדות לדרום בית הכנסת כשמתקבצין שם קהל במילה או בחתונה בדבר מצוה יש להם להתפלל שם או לא ואם יש הפרש בין יחיד לציבור או לא ילמדנו רבינו ושכרו כפול מן השמים:
1
ב׳תשובה כל החצרות הסמוכות לבית הכנסת שנמצא הכותל בינם ובין בית הכנסת מותר להתפלל ובאותן החצרות בין יחיד בין צבור בין שיהיו פני המתפלל מכוונות כנגד כותל בית הכנסת בין שיהיה כותל בית הכנסת כנגד אחוריו ולא חלק אדם בזה מעולם ולא עלה על לב חכם ששמענו שומעו שיש בזה שום אסור בעולם דמימרא דרב הונא אינה אלא בבית הכנסת העומד לרחבה ופנוי מכל סביביו נמצא העומד אחורי בית הכנסת הזה ומתפלל ואחוריו לבית הכנסת מזלזל לבית הכנסת והרי הוא כאותם שאמר בהם ואחוריהם אל היכל ה' שהרי בית הכנסת עומד באמצע כמגדל וכל בית הכנסת מקדש הוא אבל העומד בתוך ביתו ומתפלל כנגד ארץ ישראל כראוי ואחוריו אל כותל ביתו שהוא כותל בית הכנסת אין בזה זלזול ולא יראה כמי שמחזיר פניו מכנגד ההיכל שאין הדבר ניכר וראיה לדבר המעשה שהביא על הדין מימרא (ברכות ו') דההוא גברא דהוה קא מצלי וכו' חלף ההוא חייטא לשון אחר טייעא חזייה וכו' וכי בתוך ביתו היה עומד אלא בדרך היה בתוך הרחוב ולפיכך כשעבר הערבי בדרך וראה אותו שהחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ונמצא אחוריו לבית הכנסת הרגו וזה דבר פשוט וידוע לכל בכל מקום החצרות סמוכות לבתי כנסיות והעם מתפללין שם לכל רוח שתהיה כנגד ארץ ישראל וכל מי שחלק על זה מן התלמידים ראוי להודיעו האמת שביארנו ואם עמד במחלוקתו ראוי לשתקו בנזיפה ואם קרא בשם רשעים לאותם המתפללין בבתים אלו אם קרא ליחיד ירד עמו עד לחייו ואם לרבים קרא כך או לאחד מתלמידי חכמים הרי אותו הקורא בנדוי ואין בדברים אלו ספק ולא הכרע דעת אחרת:
2
ג׳משה ב"ר מיימון זצ"ל
3