תשובות הרמב"ם ק״עTeshuvot HaRambam 170
א׳שאלה על ענין שלשה שהטילו לכיס (כתובות צ"ג):
1
ב׳תשובה כל דקשי לכו בשאלה זו פשוט הוא ואין לשאול ואתם הטעתם עצמכם דקדקתם מינה הא בתנאי לפי המעות תנאי מאן דכר שמיה וכי אלו היה שם תנאי [מי] איכא מאן דסליק אדעתא שהתנאי אינו מועיל בממון ואפילו התנה שיהיה רביע השכר לבעל המאתים והשלש' חלקים לבעל [המנה מי] איכא מאן דאמר שאינן חולקין כמה שהתנו ביניהן והאי מימרא אינו צריך לאומרו כלל ואין הדברים אמורין אלא בסתם שאמר שמואל חולקין בשוה והקשינו עליו מן המשנה שאמרה שלשה שהטילו לכיס סתם שהן חולקין לפי מעות ותירץ רב נחמן שאם נשאו ונתנו במעות ונשתנה עין הממון חולקין בשוה ואם היו המעות עצמן קיימין ופיחתו או הותירו מחמת טבעא חולקין לפי מעות ואין כאן תנאי כלל אבל היה ביניהם תנאי חולקים כמו שהתנו ביניהן ודבר ברור הוא עד מאד וזה שאמרתם [למה] לא שיילינן בגמר' כמו שדרכו לשאול ולומר הכי שמואל מאי טעמא וכו' לאו בכל מקום אומרין הכי אלא במקום ששני תנאין או שני אמוראין אומרים ענין אחד ודנין דין אחד וזה נותן טעם לדבר כך וכך וזה נותן טעם לדבר כך וכך שואלין בגמרא ואומרין הואיל ודברי שניהם שוים ושני הטעמים לדרך אחד מראים מפני מה זה מביא ראיה מטעם כך וכך ולא הביא ראיה מטעם זה ומה הפרש יש ביניהם ואין כאן מקום לדרך זו: משה ב"ר מימון
2