תשובות הרמב"ם ר״זTeshuvot HaRambam 207
א׳שאלת יורינו רבינו ראובן היה טוען על שמעון שיש לו עליו י"ד דינרים ומקצתם היה מודה ומקצתם אומר אינו חייב כלום עד שבא לוי ואמר לראובן ארצה בטובתך שתמחול לשמעון הי"ד דינרים שאתה תובע לו ותתפש לו קנין על זה מחילה גמורה ואני אתן לך מכאן ועד יום חג הסכות בא לפנינו ראשון ששה דינרים ושלשה זוזים ומתוך כך נתרצה ראובן עם לוי זה ותפש קנין לוי לראובן על זה שיתן לו ששה דינרים ושלשה זוזים עד חג הסוכות בלי העברת זמן ועשה לו קנין על זה ושטר בקנין ועדים וזה טופסו של שטר בכך וכך בשבת וכו' איך לוי בר פלוני אמר לנו הוו עלי עדים בקנין וקנו ממני בכל לשון של זכות וחתמו ותנו לו לראיה להיות בידו לזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה והקניתי לו מעכשיו בקנין גמור ארבע אמות קרקע שאתן לו ששה דינרים ושלשה זוזים עד חג הסוכות הבא לפנינו ראשון בלא העברת זמן וקנינא מלוי זה לראובן זה בכל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה והכל שריר וקיים וכשהגיע הזמן עכשיו תבע ראובן מלוי הששה דינרין ענה אותו לוי ואמר איני נותן לך כלום אלא אם יתן לי שמעון שבשבילו עשיתי לך שטר זה ענה ראובן ואמר אין לי על שמעון כלום שכבר תפשת אתה קנין ממני שמחלתי לו הכל בשביל הששה שתתן לי ועכשיו יורינו רבינו אם יש מן הדין על לוי לפרוע לראובן אלו הששה דינרים ואם לא ושכרו יקבל מן השמים ולוי זה יאמר מה שיאמר ראובן שהודה לו שמעון מקצתם ומקצתם לא הודה לו כלום ובשביל שראיתי ביניהם מן הקטטות נכנסתי ביניהם וערבתי כספים אלו כדי להטיל שלום ולא להפסיד משלי והעדים מעידים ששטר זה מחמת ערבות הוא ולא הלואה וראובן אומר אפילו אם מעידים איני חושש לדון בשטר ושלום:
1
ב׳תשובה עמדנו על שאלה זו וכך ראינו שאעפ"י שלא הודה לוי לראובן שהיה שמעון מודה לו במקצת הרי יש לראובן להשיב את שמעון שאין לו בידו כלום מאותן י"ד דינרים ועכשיו שאמר לוי מחול לו התביעה כולה ואני נותן לך ששה דינרים ושלשה זוזים ומחל לו בקנין ונקנה מן לוי על כך הרי לוי נשתעבד לראובן באותן הששה דינרים ואלו לא קנה ממנו על כך היה יכול לחזור בו ולומר לו חזור לבעל דינך שלא חסרתיך עד עכשיו כלום שלא היה לך עליו אלא שבועה הנה הוא לפניך לך והשביעו כי אותה מחילה בטעות היא שלא מחלת לו אלא על מנת שאתן לך אני ועכשיו שאין אני נותן לך הרי מחילתך מחילה בטעות לך חזור אליו והשביעו אלא כיון שנקנה ממנו על כך הרי שעבד עצמו באותו החוב ואינו יכול לחזור דקיימא לן אין לאחר קנין כלום כדאמרינן התם בענין נאמן עלי אביך דאמרינן באתן לך מחלוקת ואסיקנא דאפי' באתן לך ולפני גמר דין אם קנה מידו אין לאחר קנין כלום וכן הלכה הילכך חייב לוי ליתן אותן הששה דינרין ושלשה זוזים לראובן ויחזור לוי על שמעון באותן הששה דינרין וכך הדין:
2