תשובות הרמב"ם רי״חTeshuvot HaRambam 218
א׳שאלה מה יאמר אדוננו ירום הודו במעשה שהיה שראובן מת והניח אחריו בן קטן והשאיר לו בית אחד ויקר מקרה כי הרעב היה בארץ כי היתה שנת בצורת ויוקר השערים ולכן עמדו בית דין הזמן ומכרו בית זה לקרוב היתום לפרנסו שלשה חדשים כי כבד הרעב וקרבו קנאה וכתב על זה שטר בב"ד ונתחייב לת ליתום פרנסת שלשה חדשים והלך היתום אצל קרובו ולא עברו ימים ומת היתום לאחר שפרנסו שני חדשים ולאחר כן קם יורש היתום הנז' והלך והחזיק בבית היתום הנז' ובנה בה במקום אחד וכאשר ידעו מזה בית דין הזמן ואמרו לו שזה שבנה לאו כלום שהרי הבית הוא לקרוב היתום עבור פרנסתו שלשה חדשים טען היורש שלא פרנסו כלל ושלא הוצרך לזה ואז הקרוב הביא עדים איך פרנס את היתום ב' חדשים ומת היתום ולא השלים החדש השלישי יורינו רבינו הדין בזה ויבא שכמ"ה:
1
ב׳ואף גם זאת יורינו מורינו בראובן אשר לקח משמעון סחורה ביותר ממה שהיה שוה בשוק ולפרוע לו לאחר זמן וכתב לו שטר וכשהגיע הזמן שאל שמעון ממונו ולא היה לראובן מה ליתן ונתן לו שדה שהיה לו אפותיקי והתנה עמו שיהנה משדה זו ושיוציא כשיעור הנאתו מן השדה ממה שחייב לו ובשטר לא הוזכר זה כי אם תנאי על פה ועבד בו שמעון זמן מה ונהנה מפירותיו ולאחר ימים מת שמעון ובשטר יש נאמנות וכאשר מת שמעון שאל לו לוי בן הנפטר לראובן מה שיש בשטר וראובן השיב אין לי לשלם מה שכתוב בשטר זה אלא אחר שתחשוב מה שנהנה אביך משדותי והשאר אתן לך ולוי אמר אינו יודע מה שאתה אומר כי אם מה שכתוב בשטר כי השטר בנאמנות ודי בזה יורינו רבינו הדין בזה ויבא שכמ"ה:
2
ג׳תשובה אם [יש] לראובן עדים מעידים כמה שהיתה שוה הסחורה בעת לקחה משמעון ושלקחה יותר מכדי דמיו אינו חייב לתת לו כי אם מה שהיתה שוה סחורה זו וכמו כן אם התנה עמו שיחשוב במה שיהנה מפירות השדה אז צריך שיוציא סכום מה שלקח מהחוב וישלם לו השאר אם יש לו עדים איך נהנה משם שנה או שנתים מה שהיה ויעמידו בני אדם יודעים בטיב פירות השדה הלז מה היו שוין ויסלק והיה הנשאר שלם ישלם אמנם מה שאמר היתום איני יודע מאחר שהעדים העידו בבירור מה לנו אם ידע או לא ידע והוא לא ידע אלא כאשר הודיעוהו העדים כי היתום שאל מראובן מה שהוא יודע והנאמנות אשר בשטר אינו מספיק אה יש העדאת העדים איך נהנה שמעון מאותה השדה שצריך לנכות מן השטר שראובן לא האמינו אלא על עצמו לא על העדים:
3