תשובות הרמב"ם רכ״טTeshuvot HaRambam 229
א׳שאלה יורינו רבינו אופני השבועה:
1
ב׳תשובה אמנם חלקי השבועה אשר שאלת שלשה המה האחת שבועה דאורייתא והוא שיקח הנשבע ספר תורה בידו וישבע והם שלשה שבועת השומרים שאמר הכתוב שבועת ה' תהיה בין שניהם והשנית מודה במקצת טענה והשלישית מי שיעיד בו עד אחד ואלו השלשה לא יהיו אלא ברצון הבעלי דינים ועיקרה מן התורה ואולם יש אחרת אשר היא כעין דאורייתא ויקח הנשבע ס"ת בידו כמו באותה השבועה שזכרנו ואינה נהפכת כמו שאינם נהפכים אותן הג' שזכרנו אמנם אינה מן התורה אבל היא תקנת חכמים והיא שבועה הנזכרת במשנה כמו שכיר בזמנו ונגזל ונחבל ושכנגדו חשוד על השבועה השותפין האריסין האפוטרופין ואשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן בית ומי שיש בידו שטר ומעיד עליו שכנגדו שלקח ממנו והוא כופר בזה ומהם מי שיש בידו שטר ומודה שלקח ממנו מקצת ושכנגדו אומר שנתן הכל ומי שמוציא שטר על היתומים אינו נפרע אלא בשבועה זו וכיוצא בזה תמצא במסכת שבועות והשנית שבועת היסת וזו נתקנה על מי שכופר בתביעת חברו ואין לו ראיה ולא עדים שיעידו לא במקצת ולא בכל ואין צריך ליקח בידו ס"ת כמו שלוקח באחרות אשר זכרנו אבל צריך שיהיה ברצון שניהם ואם רצו להפכה יכולין ועוד בה שלישיה והיא חרם סתם ונתקן על הדברים אשר לא נתאמתו וכיוצא והוא שאינו זוכר שם שום אחד מהם כי אם יחרים סתם על כל מי שיש לו מזה התובע וכופר לו אלו הם חלקי השבועה אשר שאלת ושלומך יגדל:
2