תשובות הרמב"ם כ״וTeshuvot HaRambam 26
א׳שאלה יורנו רבינו מה שאמר בהלכות תפילין (פ"ג ה' ו) כיצד סדור הפרשיות בתפלה של ראש מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע בבית ראשון שהוא לימין המניח וכו' עד ואם החליף סידור זה פסולות ואנחנו תלמידך קבלנו מרבותינו ורבותינו מהגאונים ז"ל ורבינו האיי בראשם דבעינן הויות באמצע וכן פירשו בסנהדרין הא דאמר רב יהודה אמר רב כל בית חיצון שהוא רואה את האויר פסול כגון קדש לי ושמע וגם כן קבלנו מהם כי הקלף נקרא אותו צד שהשער היה דבוק בו בעודה חיה ודוכסוסטוס הוא אותו צד שהוא דבוק בבשר בעודה חיה וכמדומה לנו שנמצה בספר הפך זה (* הכ"מ שם מביא גרסות מחולפות בדברי רבינו ובנוסח שלפנינו כתוב זה החלק שממול השער נקרא קלף והכ"מ רצה לקיים גרסא זו נגד דינת רבינו בתשובה הזאת וכתב ואפשר שאח"כ חזר בו ולא אדע איך יתכן זה אחר שרבינו הכרית שהנסיון יעיד שהחלק הדק במקום הבשר אינן ראוי לכתיבה ובגמרא אמרינן שהכתיבה על הקלף תהיה במקום בשר ודו"ק: אב"א)(שם פ"א ה' ו') על כן משכנו ידינו מהם עד בא דבריך אלינו ויורנו כדת מה לעשות:
1
ב׳תשובה זה שעלה על דעתכם בסידור הפרשיות ובקלף שהוא החלק הדק שהשער דבוק בו כך היתה דעתי מקודם ככם ותפילין שהיו לי במערב כך היו וכזה כתב אותו חכם שחבר חבור בתפילין שמו ר' משה בר מימון נ"ע מקורטובה ואותו החבור הטעה כל אנשי מערב מלפנים וגם רבינו הרב יצחק אלפאסי ז"ל בעל ההלכות כוותיה סבירא ליה בתשובה שיש לו במעשה תפילין וכן חכם אחד שמו ר' יעקב קלעי ז"ל ככה עשה והרבה גאונים חלקו על זה ואמרו כי חכמים נאמנים פתחו תפילין של רבינו האיי ז"ל והיו כתובין ומונחים על הסדר שכתבתי בחבור ורבי משה דרעי ז"ל כשבא מן המערב לארץ ישראל היו התפילין שלו כמו אנשי מקומכם וכשהראוהו דברי הגאונים הקדמונים והראיות שלהם השליך תפליו ועשה על זה הסדר והראיה ברורה בדבר זה שכתוב בפרק הקומץ הקורא קורא על הסדר כלומר כדי שיהא קורא כסדר התורה ונוסח זה לא היה בספרים שלנו במערב אבל הנה מצאתי הנוסחאות הישנות וכך כתוב בהם ומעשה רב שבני א"י כלם זהירין במצוה זו ובסדר התורה כתבו איש [מפי] איש ולדברי הכל תפילין של יד סדר פרשיותיה על סדר התורה ודין הוא שתהא כתיבת שתיהם שוה שהרי לדברי רבי יוסי טולה עור על של ראש ומניחה על ידו שמע מינה סדר אחד לשניהם וכן לענין קלף ודוכסוסטוס טעות גדולה טעה כל האומר [כמו] שעלה על דעתיכם שהדבר ידוע שהן צריכין להיות כתיבה תמה נאה ביותר ובפירוש אמרו חכמים ז"ל שהכותב על הדוכסוסטוס יכתוב במקום שער והכתיבה שעל הקלף תהיה במקום בשר אם תאמר כמו שאומרם [מקצת] הגאונים [שהקלף] הוא אותו החלק העבה מן העור שעל הבשר שקורין אותו הערביים ר"ק ועושין אותו בסיד ולו שני פנים אחד לבן וחלק ביותר והוא נאה לכתיבה והוא מקום הבשר והאחד יש בו אדמימות מעט ואינו חלק והכתיבה בו אינו נאה אלא מפוזרת ומדולדלת והוא מקום השער והדוכסוסטוס הוא החלק הדק מן העור שקורין בלשון ערבי קש"ט ויש לו שני פנים האחד נאה לכתיבה והוא מקום השער והפנים האחרים הדבוקים בחלק העבה אינם ראוים לכתיבה כלל אלא הדיו נבלע בהם והאותיות מטושטשות (נמצא) לדבריכם ולדברי אותם שאומרים ככה תהיה הכתיבה בקלף ובדוכסוסטוס במקומות רעים ופחותים שאין הכתיבה מועילה בהם והראיה השנית שהכרעתי בה דברי האומר כמו שכתבתי בחבורי זו היא [כי] הדבר [ידוע] שספר תורה מקודש יותר מן התפלין והתפילין יותר מן המזוזה וכך היא ההלכה למשה מסיני שיהיה עור כל אחד מהם חזק ובריא כדי שיוכל לעמוד ולהתקיים כפי קדושתו ספר תורה שהוא יותר מקודש כותבין אותה על עור שלם ותפלין על הקלף שהוא חצי העור העב ומזוזה על החצי האחר הדק נמצא כל אחד מהם מעלתו כקדושתו רוצה לומר מעלת עורו בקיומו וכתיבת כל אחד משלשתן במקום הנאה לכתיבה כדי שתהא כתיבתן תמה: משה
2