תשובות הרמב"ם ל״אTeshuvot HaRambam 31
א׳שאלה שם (פ' ה' ה' ט"ז)שנים שאכלו כאחד כל אחד ואחד וכו' עד שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו ידי חובתו אלא החייב באותו דבר כמוהו מן התורה יורנו מרנא ורבנא והלא הלכה רווחת (ברכות דף מ"ג) שלא יוציא את אחרים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן ומוציאין ינאי וחבריו שאכלו כדי שובען ולגרמי הוא דעבד רבי שמעון בן שטח שהוציא באחד ממין שבעה:
1
ב׳תשובה תמיהא גדולה יש בדבריכם והרי דבר זה בפרק מי שמתו (ברכות דף כ' ע"ב) אמר ליה רבינא לרבא נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן וכו' עד הכא במאי עסקינן כגון שאכל שיעורא דרבנן אתי דרבנן ומפיק דרבנן כדדרש רב עוירא וזה אין בו ספק והא דאמרי' עד שיאכל כזית דגן לאפוקי מי שאכל שאר אוכלין וזה ענין אחר אם זה שאכל כזית דגן מוציא מי שאכל כל שובעו או אינו מוציא אלא מי שנתחייב מדרבנן כמו שנתברר בפ' מי שמתו שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות: משה ב"ר מימון
2