תשובות הרמב"ם ס״חTeshuvot HaRambam 68
א׳שאלה יכול ישראל לעשות פריעה לעכו"ם או לא ואם יש חילוק בין נוצרים לישמעאלים בזה ואגב האר עינינו בפירוש הברייתא (עכו"ם דף כ"ו) ישראל מל את הגוי לשם גר לאפוקי מוראנה דלא וגוי לא ימול את ישראל וכו' מה בא ללמדנו ישראל מל אח הגוי לשם גר:
1
ב׳תשובה מותר לישראל לעשות פריעה לעכו"ם רוצה לומר אם העכו"ם חתך הערלה ואז נבהל יכול ישראל לגומרו דהא עכו"ם שעשה מצוה נותנין לו שכר מצוה אך אינו כמי שהוא מצווה הא מיהא שכר מצוה בידו והתורה אמרה ככם כגר וכל הרוצה להתגייר יבא ויתגייר ואין כופין אותו לקבל תורה ומצות אבל כופין אותו לקבל עליו מצוות שנצטוו בני נח וזהו גר תושב וצריך לו שיקבל בפני שלשה חברים וכמו שתראה בברייתא דרבי אליעזר בן יעקב וכבר כתבנו בחבורנו (הלכות מלכים פרק שמיני) ומה שאמרה הברייתא ישראל מל את הגוי לשם גר זה פשוט שמי שנתגייר ימול ויעשה פריעה קא סלקא דעתין דמה שאמר לשם גר למעוטי מילת הגוי ואם כן אי אפשר לפורעו וישאר בגיותו גוי מהול לזה ביאר הש"ס שמה שאמר לשם גר לאו למעוטי מילה אלא למעוטי מוראנה דהיינו אם יצא לו חולי או תולעת בראש הערלה אינו יכול הישראל לחתוך הערלה כדי שיבריא כי אין בחתוכה שום מצוה אלא רצונו הוא להתרפא לזה פירש הש"ס שאין כונת לשם גר לאפוקי מילה וזה הכל מיוסד על מה שאמרו שאסור להציל את העכו"ם כמו שאמרו עכו"ם לא מעלין ולא מורידין וזה נלמד ממה שאמר הכתוב ולא תחנם ואינו על עניין אם בא גוי למול או שיעשו לו פריעה ואין חילוק בזה בין עכו"ם לשאר וכו' וכל הבא למול ולהפרע לשם מצוה יכולין אנו למולו כדת מה לעשות: וכתב משה
2
ג׳(אמ"ת עיין בהלכות מילה פ"ג הלכה ז' ומרן הכסף משנה כתב דסבירא ליה לרבינו דאפילו אית ליה מורנא יכול למולו אם הוא לשם מצוה):
3