תשובות הרמב"ם פ״גTeshuvot HaRambam 83
א׳שאלה האר עינינו ושמח לבנו כי נפלאה מאד מה שכתבת בחבור הגדול הלכות תענית (פ"א הלכה י') שצריך לומר ענינו במנחה בערב הצום בהקבלה ואיך יאמר ביום צום התענית הזה ולא התענה עדיין ואף גם זו שכתבת (שם פ"ב הלכה ו') עיר המוציאה ת"ק רגלי אם יהיה ישראל או בין גוים בין ישראל וגם זו לטוב אשר זכרת ה' יסודי התורה (פ"ו) וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה שנאמר ואשריהם תשרפון באש וגומר אהה אדונינו משה רבינו דבר אתה עמנו ונשמעה אלו העצים מה הם ובאיזה הקדש מיירי ומה שכתבת (הלכות דעות פ"ד הלכה כ') כל המנהיג עצמן בדרכים אלו שהורינו אם הוא בחירק או בצירי שיש חילוק גדול ואתה שלום כנפשך שבעך:
1
ב׳תשובה אם יאמר ענינו בערב הצום ואף כי לא התענה עדיין אין בזה שום דבר מפני שבערב שהוא תשלום היום כבר הוא התחלת יום מחרת ולזה יכול להתפלל ערבית של שבת בערב שבת וערבית של מוצאי שבת בשבת, ומבדיל כאשר ביארנו במקומו ומה ששאלתם על עיר המוציאה ת"ק רגלי אין חילוק בין ישראל לגוים בעניין זה ואם היו כולם ישראל הל"ל המוציאה ת"ק מישראל ועל מה ששאלתם השורף עצי הקדש הם העצים אשר הם הקדש לבדק הבית אבל מה איכפת לן מי הקדישם או שהגזברין קנו אותם מכל מקום הם עצים מוכנים לבדק הבית ובדרכים אלו שהורינו בחיריק: וכתב משה
2
ג׳(אמ"ת נוסחא זו הביאה הרב המגיד ותמה על רבינו עמ"ש שיתפלל ענינו אמנם מר"ן ז"ל כתב אפשר נוסחא משובשת נזדמנה להרב המגיד ומכאן נראה דהנוסחא שרירא וקיימת וכן נכתב בהגהות ועיין בשאלתות דרב אחאי פ' כי תשא פ' ויחל שכתב שיתפלל ענינו במנחה ערב הצום והביאה הרא"ש ז"ל פ"ק דתעניות אכן הוא כתב שיתפלל בערבית ערב הצום וגם הטור הביא נסחא זו של רבינו):
3