תשובות הרמב"ם צ״זTeshuvot HaRambam 97
א׳שאלה ותורינו רבינו מה שזכר בדין ברכות בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה וכו' אחר כך אמר אחת ארוכה ואחת קצרה ולדעתינו שאחת ארוכה ואחת קצרה קאי לערבית שאמר ובערב וכו' אחת ארוכה ואחת קצרה ומאי ארוכה וקצרה ואף גם זאת יורינו מורה צדק אם ברכת התורה שהיא הערב נא וכו' היא חותמת נותן התורה והיא מעין הברכה או המלמד תורה לעמו ישראל שכך הוא בסדורי תפלה ואם הברכה האחת עשרה מן הי"ח שחותמת מלך אוהב צדקה ומשפט אין זוכרין בה מלך אלא בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים כמו שהוא הדין בהאל הקדוש ויהיה דינם שוה או לא גם אם קרית שמע על המטה מצוה וצריך לברך על מצות קרת שמע או לא תורינו הדרתו והיה שכרו כפול מעם ה' אלהי ישראל:
1
ב׳תשובה מאי דאמרינן אחת ארוכה ואחת קצרה הוא ביאור שתים שלפניה בין בערבית בין בשחרית והיא הברכה המתחלת יוצר אור שחרית ומעריב ערבים ערבית והברכה השניה קצרה והיא אהבת עולם ערבית ושחרית וכל ברכה הפותחת בברוך ומתיימת בברוך היא ארוכה ואם אינה פותחת בברוך היא קצרה וברכת התורה בודאי צריך שיהיה נותן התורה גמר הברכה שבכללה זוכר שהקב"ה נתן לנו את התורה למען נלמוד לעשות את כל הכתוב בה ושיפתח לבנו בלימוד התורה כי לזה נתנה לנו למורשה אמנם החותם המלמד תורה אין זה מכוון כי האל יתברך ויתעלה שמו אינו מלמד לנו התורה אך באהבתו אותנו הבדילנו מן הגוים ונתן לנו תורת אמת אכן עשיית המצוות צריך שיהיה ממנו ובידינו לעשות רצונו גם על מה ששאלתם על ברכה י"א היא חותמת בא"י אוהב צדקה ומשפט אמנם צריך שיזכור מלך בעשרה ימים בין כסא לעשור כאמור אמנם קרית שמע על המטה לא יברך עליה שאינה מצוה הצריכה ברכה (* עיין לקמן בחדושים:) וכתב משה
2