תשובות הר"י מיגאש קי״גTeshuvot HaRi Migash 113
א׳שאלה אם היה לראובן אצל שמעון חוב ופסק עמו בהן סחורה וחזר בו אחד מהם אחר שנתפשרו אם נכריח אותו שיתן לו הסחורה ונאמר בו מילתא דלא שכיח לא גזור בה רבנן אם בזה בא לשון הגמרא אם לאו לפי שנפל בזה מחלוקת גדולה.
1
ב׳תשובה אם היה לראובן אצל שמעון חוב ופסק עמו בו סחורה לא קנה הקונה אותה סחורה והחוזר בו אינו חייב בזה מי שפרע לאמרם אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת מ"ט מלוה להוצאה נתנה ואמרו עלה כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א הרי זו מקודשת מאי לאו בהא קא מפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה במאי קנה והעמיד התלמוד מה שאמרו המקדש במלוה כגון שאמר לה התקדשי לי במתנה ונמצא חסר דינר ודכותה גבי מכר כגון שא"ל מכור לי חפץ זה במנה ונמצא חסר דינר ובזה הוא שאמרו קנה אבל אם אמר לו מכור לי חפץ זה במלוה שיש לי בידך לא קנה משום דמלוה להוצאה ניתנה וכמי שלא נתן לו מעות דמי. ומה שאמרו מילתא דלא שכיחא לא גזור בה רבנן הוא במי שהחליף דמי שור שאות' דמי השור אינם מלוה אצל קונה השור כדי שנאמר להוצאה נתנה אבל הם אצלו בחיוב גמור בדמי השור שקנה לפי שהם עתה לבעל השור והואיל ואינם מלוה ולא נתנה להוצאה הנה הוא כמי שהביא לו המעות בעת שקנה ממנו הפרה. ולהיות הדבר מילתא דלא שכיחא לפי שהמעות היו מוקדמים אצל בעל הפרה קודם שדבר עמו על קנייתה העמדנוהו על דין תורה וקנו לו מעותיו משום דמילתא דלא שכיח לא גזור בה רבנן אבל מי שהיה לו חוב אצל חבירו ופסק עמו בהם בסחורה אין אומרים בו דין זה לפי שאותו החוב מלוה ומלוה להוצאה ניתנה וכמו שלא נתן לו כלום דמי. וכבר בארתי לך זה ימים חלוק זה שראיתי אותו בין שני מאמרים אלו ובררתי אותו לך יפה והוא ענין טוב ומבואר ומקודם היה קשה לנו עד שנתברר לנו חלוק זה ביניהם והוא נאות מאד.
2
ג׳(עיין להרב עצמות יוסף דף נ"ט ע"ג).
3