תשובות הר"י מיגאש קע״חTeshuvot HaRi Migash 178
א׳ראובן נפטר והניח בית ידועה לו והניח בה לאה אשתו עם בניו עד שבאו שני הרעב וחזק עליה הרעב עד שמתו קצת בניה ברעב וכשראת' זה מכרה הבית ליעקב וקבלה דמיו מבלתי שתמלך בב"ד ומבלתי שתשבע שבועת האלמנה והוציאה הסך עליה ועל היתומה ונשאר הבית ביד יעקב ארבעים שנה ולא ערער עליו שום אחד מהיתומים ואח"כ מתה לאה ובניה ונשאר מהם א' ועתה עמד וטען על אשת יעקב שהבית הוא של אביו ושהמכר שמכרה אותו אמו הוא בטל לפי שהיו קטנים ובפרט שמכרה אותו שלא בידיעת ב"ד ומבלתי שתשבע שבועת האלמנה והעידו שני עדים שהבית הנזכר קנה אותה יעקב הנז' מלאה בשנת הרעב לסיבה הנזכר' למעלה. יודיענו אדוננו שורת הדין הזה.
1
ב׳תשובה רואין אם האלמנה הנזכרת היתה אפוטרופי' על היתומים בכל עסקיהם והעיר הנזכרת לא היה בה ב"ד קבוע מה שמכרה הבית למזונות מכרה קיים ואע"פ שהיה שלא בב"ד וכבר אמרה ההלכה הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההיא סבתא הוו להו תורתא זבינת' אתו לקמיה דרב נחמן כו' עד יתומים שסמכו אצל בעל הבית תנן ואם היתומים הנז' לא היו סמוכין אצלה אם היה בעיר ב"ד קבוע אין מכרה מכר בבית ואע"פ שהיא עצמה יש לה מזונות והמשנ' אמרה אלמנה בין מן הנישואין בין [מן] האירוסין מוכרת שלא בב"ד ונותנת למזונות (מכרתי) הנה כבר ביאר התלמוד ואמר אין צריכה ב"ד מומחין אבל צריכה ב"ד הדיוטות. ואע"פ שמצאנו שהתלמוד ויתר במכירה למזונות שתהא בלא הכרזה כדי שלא תתעכב במכירה מ"מ לשלא בב"ד הדיוטות לא ויתר הואיל ואפשר לה זה מבלי שתתעכב וכך הדין.
2