תשובות הר"י מיגאש י״חTeshuvot HaRi Migash 18
א׳וששאלתם על אמרם (במציעא ד' ע"ב) הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות. ואמרתם למה לא נאמר ג"כ בכופר בפקדון דילמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו ויהיה כשר לעדות.
1
ב׳תשובה עיקר מה שנאמר דילמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו הוא לענין שלא נחשוד אותו שהוא נשבע לשקר אמנם לענין הכשרות והפסלות אפילו שנתברר שמ"י יש לו עליו בהיותו כופר הפקדון הוא פסול לעדות לפי שאין לו לקחת אותו בחובו להיות גוף הפקדון של מפקיד ויש לו לפדותו ממנו ואם לקחו בחובו מבלתי שיתרצ' בעליו בזה אכתי גזלן הוא ופסול לעדות הלא תראה מי שאנס את חבירו שימכור לו נכסי' גזלן הוא אע"פ שנותן דמי' משל' כן זה אע"פ שהוא מקבל אותו בחובו הואיל ולא הסכים עמו חבירו על כך גזלן הוא. אך לא יתפשט זה הגזלנו' עד שיגיע לגדר שנאמר שמי שמורה בו התר ג"כ יורה התר להשבע לשקר ויהיה חשוד על השבועה לפי שלא יהיה חשוד על השבועה אלא מי שהוא חשוד ליקח ממון חבירו אבל מי שאינו לוקח אותו אלא לסיבה אינו חשוד על השבועה. הנך רואה שאמרו ומשביעין אותו שבועה שאינו ברשותו ואמאי לימא מיגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא ומפרקינן התם מורי ואמר דמי קא יהיבנא הא למדת שבכאן לא חשדנו אותו שהוא לוקח ממון חבירו מבלי שיתן לו דמי' אבל חשדנו אותו שלקחו בדמיו אלא שהוא מבלתי רצון בעליו ואינו בזה חשוד על השבוע' להיותו מורה אנפשיה ואמר דמים קא יהיבנא ומי שלוקח הפקדון בחובו הוא כנותן בו דמים ואין ביניהם הפרש.
2