תשובות הר"י מיגאש קפ״חTeshuvot HaRi Migash 188
א׳יתום הוצרך למזונות ויש לו קרקע ורצו ב"ד למכור אותו למזונות ושמו את הקרקע בששה דינרים ולא נמצא לו קונה אלא ראובן שנתן בו ה' דינרים וחשש לקנותו פן יחזרו עליו כמו שלא נעלם מאדונינו מה שאמרו שום היתומים שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל. נא יתן לנו אדונינו סדר איך נוכל למכור קרקע זה ואיך יכתבו שטר המכר לקונה לפי שהיתום כעת בתכלית ההכרח.
1
ב׳תשובה שבשתם המשנה ופירושה ועל כן נצרכתם לשאול שאלה זו אתם גורסים שום היתומים שפחת שתות והגירס' היא שום הדיינים שפחת וכן חשבתם שאם מכרו ב"ד קרקע מקרקעות היתומים ששמין אותו השמאין ובזה הם נמכרים ואין הדבר כן שאין הכוונה במה שאמרה המשנה שום הדיינים בשומא אלא בהכרזה כמ"ש שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב ואמרה המשנה שום הדיינים שפחת שתות מכרן בטל ואע"פ שמכרו בהכרזה שלשים יום ואין לשומא בכאן מבוא וכשמכרו הדיינים לכתובת אשה או לדומה לה הם צריכים להכרזה ל' יום ואע"פ שהכריזו אם פחת שתות בטל המקח הואיל ונתאנו היתומים ואם הותיר שתות ג"כ בטל המקח הואיל ונתאנה הלוקח אבל אם מכרו הדיינים בלא הכרזה אע"פ שלא פחת שתות ולא הותיר שתות בטל המקח לפי שנעשה שלא כדין אא"כ מכרו במקום שאין מכריזין או אם מכרו דבר שאין צריך בו להכרזה קודם כמו שאמרנו לכרג"א ולמזוני ולקבורה מזבנינן בלא הכרזה וכל מה שיש לב"ד למכרו בלא הכרזה אם פחת שתות או הותיר שתות המכר ואע"פ שיש להם למכור לדברים הנזכרים בלא הכרזה מ"מ ראוי למכור אותם בתכלית הדקדוק ולהראות אותם לכל מי שרוצה לקנותם וזה הקרקע של היתומים הזה הנז' שמוכרים אותו למזונות בלא הכרזה כמו שביארנו ראוי לדקדק ולהזהר במכירתו ולהראות אותו לכל מי שצריך לו ומי שאינו צריך לו ואם עשו בו זה יהיו ב"ד בטוחים שלא יהיה בו אונאה ויהיה הלוקח בטוח שלא יחזרו בו והדמים שיעמוד עליהם יקבלו אותו ב"ד מראובן או מזולתו ויכתב שטר המכר ויזכרו בו אופן הדקדוק שדקדקו בו במכירתו וא"צ בהם שומא לפי שאין הקרקעות נמכרין בשומא אלא במה ששוים. והיתומים שסמכו אצל בעל הבית ומכר להם קרקע למזונות בלא הכרזה ופחת שתות או הותיר שתות ששאלת אם מכרו בטל אם לאו.
2
ג׳תשובה אין לו למכור להם דבר אלא להכרח גמור כמו פירות שירא שלא ירקיבו או בהמות שחושש פן יפסדו או שיכול היתום לעמוד בלתם או קרקע למזונות וכיוצא בהן ואינו צריך להכרזה במכרו הקרקע אבל הוא צריך אל הדקדוק הגדול. וכל מה שאמרנו שיכול למכור אין לו למכור אלא כדי הצורך ואם מצא למשכן והיתה המשכונה מספקת להכרח ימשכן ולא ימכור ואם מכר ופחת שתות או הותיר שתות המכר בטל לפי שלא יהא כחו גדול מכח ב"ד שאם מכרו פיחת שתות או הותיר שתות המכר בטל.
3