תשובות הר"י מיגאש ס״דTeshuvot HaRi Migash 64
א׳וששאלת ראובן הוציא על שמעון שטר מקוים בסך ממון וטען שמעון שהוא פרוע ותבע ממנו שישבע לו ראובן על זה וראובן אומר יתן לי מעותי ואז אשבע לו וטען שמעון שאין לו.
1
ב׳תשובה כבר השבתי ע"ע זה כמה פעמים והוריתי שאין ראובן חייב לישבע אלא אחר שיביא לו שמעון מעותיו ואם שמעון טוען שאין לו ישבע על זה ותשאר שבועת ראובן עד שיהי' לו מה ליתן לו ואז ישביעו ויפרע לו ואין ראוי לאחר שבועת שמעון שאין לו עד שישבע ראובן שלא הי' זה אלא אם לא הי' מתחייב לו המעו' ההם אלא אחר שישבע ראובן כמו הפוגם שטרו וכיוצא בו שאז היה יכול הלוה לומר איני מחוייב להשבע שאין לו עד שיתברר חיוב הממון מעיקרו עלי בשבועת המלוה אבל כאן שהלוה הוא מתחייב בממון מעיקרו לא הלה מראה שאין אנו מחויבין שיאמר הלוה לישתבע לי א"כ יכול לומר לו לאו כל כמינך על כן אין ראוי לאחר שבועת שמעון שאין לו עד שישבע ראובן אבל ישבע עתה שמעון שאין לו להיותו מתחייב בממון בשטר וכשיבא לפרוע אז ישבע לו ראובן שלא נפרע ויקבל חובו ואם מת ראובן אחר שחייבו אותו ב"ד השבועה הנז' ולא נשבע אין מזה נזק ליורשים כלל לפי שמה שאמרו כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבוע' אמנם הוא בשבועת הבא ליפרע מנכסי יתומים אבל בזולת זה לא אמרו. וכבר אמרו בפוגם את שטרו ומת הבו דלא לוסיף עלה אלא יורשין נשבעים שבועת היורשין וגובין וזה... ם היותה שבועה עיקרית שב"ד מחייבים אותו לכתחל' וכ"ש שבועה זו שאינה מעיקר הדין ואין ב"ד מחייבין אותה אלא אחר שיתבע אותה הלוה.
2
ג׳ובתשובה אחרת כתב על הענין הנז' וז"ל מה שנ"ל בענין זה הוא שלא ישבע בעל השטר אלא אחר שיביא לו הממון ואם טען שאין לו ראוי להשביעו קודם לפי שכיון שאין לנו להשביע את בעל השטר אלא אחר שיבא הלה את הממון א"כ תחלת מה שיש לנו לחייב את הנתבע הוא שיביא הממון ואח"כ לבא לחייב את התובע שישבע ואם אין בידו להביא הממון שהוא תחלת מה שאנו מחייבין אותו הנה מן הדין הוא לחייב אותו שישבע תיכף שזה הוא תמורת הממון ולא נמתין עד שישבע התובע ומה שאמר עדיין איני חייב לישבע שאין לי אין בדבריו ממש לפי שממון בחזקת קיים הוא אצלנו מכח השטר שבידו דלא מרעינן ליה לשטרא בשום טענה הלא תראה שאפילו השבועה שהוא חייב בה אין אנחנו מחייבין אותו בה אלא אחר שיאמר לו אשתבע לי וכל עוד שאין הלוה תובע אותו שישבע לו אין אנו מחייבין את המלוה לישבע אלא אומרין לו לאו כל כמינך. הא קמן שהשטר אצלנו קיים על חזקתו ושהממון אצלנו בחזקת וא"כ מן הראוי שישבע הלוה שבוע' שאין לו קודם שישביע את המלוה על השטר מהשתי טענות שזכרנו וכך הדין.
3