תשובות הר"י מיגאש צ״וTeshuvot HaRi Migash 96
א׳שאלה מן טליטלה. אנו עדים החתומים למטה כן הי' שנכנסנו אצל פלונית בת פלוני אלמנת פלוני ומצינו אות' חולה מוטל' בעריסה ודעת' מיושבת עליה וצותה מחמת מיתה ואמרה לנו [הוו] יודעים שיש לי בת פנויה ואני מתיראת מזה החולי שמא אמות קודם שתנשא בתי ויש לי דבר מועט ואני רוצה לתת לה כל מה שימצא לי בעולם מהיום ולאחר פטירתי ועכשיו הוו עלי עדים בקנין שלם מעכשיו וכתבו עלי בכל לשון של זכות ותנו ביד פ' להיו' בידה לראי' ולזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי ובהשלמת דעתי שלא בשום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה שנתתי לה במתנה מהיום ולאחר פטירתי כל מה שימצא לי בעולם מקרקעי ומטלטלי וחובות שיש לי אצל בני אדם בין בשטרי יהודים בין בשטרי ישמעאלים בין שהניח לי בעלי הכל נתתי לה מתנה גמורה שרירא וקימא חתוכה וחלוטה מתנת עלמין מתנת פרהסי' משוה פרוטה ולמעלה זכייה שלימה ותחזיק בכל חזקה גמורה שו"מ תירש ותוריש לכל תנחיל ותחסין ותעשה ככל חפצה ורצונה ואין לאדם בעול' משמי ומרשותי ומבאי כחי לערער עליה שום ערעור לפי שבעין יפה ודעת מתוקנת נתתי לה מתנה מהיום ולאחר פטירתי מתנה זו וכל מי שיבא מארבע רוחות העולם בין קרוב לי בין רחוק ממני משמי ומרשותי ויקום ויטעון על מתנה זו יהיו דבריו בטלים ומבוטלים וחשובים כחרס הנשבר שאין בו ממש וכך אמרה לנו פלניתא דא מתנה זו כתבוה בשוקה וחתמוה בבריאתה כי היכי דלא תיהוי כמתנה טמירתא אלא גלוייה ומפורסמת לכל וכבר סלקתי כל יורשי מירושתי סילוק גמור בארבעה זוזים של נחשת שנתתי להם מחמת ירושה לכל אחד וא' ומה שקנינו מפלונית הנזכרת לפלונית בתה הנזכרת לאחר שנתברר לנו אנו ח"מ שבועתה על סך כתובתה שלא הגיעה כתבנו וחתמנו בחדש פלוני לאחר פטירתה כי נתאחרה חתימתנו עד עכשיו משנת שמנים בטליטלה ונתברר לנו כי מאותו חולי נפטרה לבית עולמה פלונית הנזכרת והכל מקוים. פלוני עד פלוני עד
1
ב׳יורינו אדונינו אם אית לה מן דינא לבתה הנזכרת שתטול כל מה שהניחה אמה כמו שנתברר בשטר מתנה או דילמא לית לה משום דכתיב בשטר מתנה קנין ונתאחרה כתיבה וחתימה לאחר פטירתה וקאמרינן מתנת ש"מ שכתוב בה קנין בי רב משמיה כו'. ותו דלא אמרי עדים וקנינא מינה מוסף על מתנתה דא ותו דדמיא להך דאמרינן הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרו' כו'.
2
ג׳תשובה האי מתנתא לאו מתנת ש"מ ניהו כדסלק' אדעתייכו אלא מתנת בריא היא משום דהא כתיב בה מהיום ולאחר פטירתי ומתנת ש"מ לא הויא אלא היכא דלא זכי בה המקבל לא בגופא ולא בפירא אלא לאחר מיתת הנותן אבל היכא דכתיב בה מהיום ולאחר פטירתי כיון דגופא הא קני ליה מההיא שעתה כדאמרינן בהדי' מאי קאמר ה"ק גופא קני מהיום ופירא לאחר מיתה שמתנת בריא היא ולא מתנת ש"מ ואמרינן נמי ת"ר דיאתיקי דא תהי למיקם ולהיות כו' ומתמהינן ואי לאו לא הויא מתנה ומתרצינן ה"ק איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת ש"מ כו' ואמרינן ההיא מתנתא דהוה כתיב בה בחיים ובמות פי' כלומר ההיא שטר צואה דהוה כתיב בה בחיים ובמות רב אמר הרי היא כמתנת בריא כו' רב אמר הרי היא כמתנת בריא דהא כתיב בה מחיים והאי דקאמר ובמות כמ"ד מעתה ועד עולם ושמואל כו' ע"כ לא פליגי אלא היכא דאמר בחיים אבל היכא דאמר מחיים דכ"ע מתנת ש"מ אלמא כל היכא דאמר בחיים אבל היכא דאמר מחיים (נ"ל דצ"ל מהיום) דכ"ע מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ אלמא כל היכא דאקני ליה מקבל בחיי נותן אף ע"ג דבעידנא דאקני לי' ההוא מגו חולה הוא מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ והאי נמי כיון דגופא קא קני ליה מהיום ופירא בלחוד הוא דלא אקני ליה אלא לאחר מיתה מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ וכיון שכן כל מאי דאיכתיב ביה בהאי שטר מתנה אי נכסי דהאי נותנת הוו מעיקרא ולא נכסי הבעל בודאי דזכיא ביה האי בר מחובין דאית לה האי נותנת גבי אינשי בין בשטרי ישראל בין בשטרי עו"ג דלא קניא להו האי בת בהאי מתנה משום דקי"ל דאין אותיות נקנות אלא או בכתיבה ובמסירה או אגב קרקע. אבל אי ודאי אי הוו (הני) נכסי דאקניא לה האי נותנת לבתה נכסי דבעלה הוו מעיקרא אע"ג דהא אסהידו סהדי דאשתבעא לה על סך כתובתה דלא שקלא מינה מידי במה דלא אחתה ב"ד בנכסי בעל' בשומא והכרזה אכתי נכסי בעלה נינהו וחוב בעלמא הוא דאית לה גבי יורשיו למגבייה מנכסי מורישם וכיון דשכיבא לה מקמי דנחית ב"ד בנכסי בעלה אשתכח דחוב בעלמא יורשי בעלה הוא דשבקא ליורשיה ולאו גופייהו דנכסי בעלה הילכך אי לית לה להאי נותנת יורשים אחרים בר מהאי בת אית לה מן דינא להאי בת למתבעינהו ליורשי בעל אמה בכתובה דאמה ומחתי לה בנכסי דליה במקום אמה ואי אית לה בנים דאינהו הוא דזכו בירושתה ולאו האי בת הנך בנים הוא דאית להו למתבעה לכתובת אמן מיורשי בעלה והאי בת לית לה ולא מידי דהא לא אקניא ליה שטר כתובתה בכתיבה ומסירה או אגב קרקע כי היכי דתזכה בה מחמתה ותהוי במקומה בתביעתה מיורשי בעלה לא נכסין דשבק בעלה הוא דאקניא לה וכיון דאכתי לא קניא להו לגופייהו וכי היכי דתיקנינהו נהלא להאי בת ה"ל כמאן דאקני דבר שלא בא לרשותו דלא מקני מידי וקי"ל אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם וכן הלכה. ע"כ בלשונו ז"ל ובסימן ר"י.
3