תשובות הריב"ש צ״הTeshuvot HaRivash 95
א׳ומה שמצאת נוהגים מי שמת לו הולד הראשון לבלתי יתאבל אלא יום קבורה. אני אומר שזה המנהג אין לו שחר וכי מפני שהוא ראשון אינו בנו ואפי' היה בכור לכהן וצריך לפדותו ממנו מי הוציאו מחזקת בנו שלא יהא לבו דוה עליו וכי אינו קם תחתיו ליעידה ולשדה אחוזה ולירושה ואם אינו בנו א"כ תתיבם אמו וכן לא יתאבל אפי' ביום קבורה אלא אין לדבר זה שרש ועקר אמרו מי שאמרו. ומצאתי בספר אורחות חיים וז"ל והרב ר' אשר מלוניל ז"ל כתב ומנהג הוא שאין מתאבלים על הבכור ונ"ב כי מפני שהבכור לשם נהגו כן ע"כ והאחרונים כתבו והמנהג אשר פשט בהרבה מקומות שלא להתאבל על בן ראשון שמת ואפי' כלו לו חדשיו ואפי' לא יהיה בכור מנהג טעות הוא כי לא נמצא המנהג בתחלה רק בבכורות שהם כמי שאינם מן האבות לפי שהם קדושים לשם ובכל גלילות קטלוני"א מתאבלין עליו אפי' בבכור *( רמ"א יו"ד סי' שעד סעי' יא:) כל זמן שעברו עליו ל' יום שיצא מכלל נפל ואומרין עליו צדוק הדין וכן הדין לעשות עכ"ל הס' ההוא. גם מה שמצאת למול המת תוך ז' ללידה הרמב"ן ז"ל כתב זה בשם רב נחשון ז"ל בס' תורת האדם בענין ההספד אבל אני לא ראיתי מעולם מי שנהג כן בברצלונה בפני רבותי ולא בשאר מקומות:
1