תשובות הרא"ש נ״ב:ז׳Teshuvot HaRosh 52:7
א׳ומה שקצרתי לך בתשובת החליצה לפי שנראה בעיני כל כך פשוט דחליצה מוטעת פסולה וזהו כשמטעין אותו בשעת חליצה ואומרים לו חלוץ ובכך אתה כונסה דבעינן שיתכוון לחלוץ ולפטרה והוא כיון לבו לכנסה אבל חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז כשרה אף על פי שלא נתכוון לחלוץ ולפטרה אלא על מנת שתתן לו מאתים זוז ואפי' אם כפל התנאי ואמר אם לא תתני לי מאתים זוז לא תהיה החליצה חליצה אפי' הכי החליצה כשרה דאין תנאי מועיל בחליצה משום דלא אפשר למעבד חליצה ע"י שליח כתנאי בני גד ובני ראובן שיהושע היה שלוחו של משה ליתן להם את הארץ הלכך בנדון זה לא הוצרכתי להאריך לך דאפילו אם אמר בשעת חליצה אני חולץ על מנת שלא תנשאי לשום אדם ואם תנשאי לשום אדם לא תהיה החליצה חליצה היתה מותרת לינשא כל שכן בנדון זה שבשעת חליצה לא התנו כלום אלא שהוא אומר לא נתכוונתי לחלוץ אלא על מנת שלא תהא נשאת לשום בן ברית לפי שאמרה מכבר שבאה לבית דין שנדרה הנאה מכל היהודים על כן קצרתי לך לפי שנראה בעיני שאין ראוי להסתפק בו כלל.
1