תשובות הרא"ש ס״ב:ג׳Teshuvot HaRosh 62:3
א׳ועל הרשאה שכתוב בה ומחילתו כמחילתי שאלת אי מחל אי הוי מחילתו מחילה כיון דבהדיא נתן לו רשות למחול.
1
ב׳אעפ"י שכתוב בהרשאה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך ואפילו הכי קיימא לן דשליח שוייה ואינו יכול לעכב הממון לעצמו התם היינו טעמא לפי שצריך לכתוב לשון זה דאם לא כן הוא אמר ליה זיל לאו בעל דברים דידי את ולא בשביל שיהא הממון שלו אבל מחילה למה לו לכתוב בלא זה היה יכול לגבות הממון הלכך נראה דהוי מחילתו מחילה.
2