תשובות הרא"ש ס״ד:ב׳Teshuvot HaRosh 64:2
א׳שאלה ילמדנו רבינו ראובן תבע שמעון יריעת בגד שנתן לו למכרה והשיב שמעון שלא היה נזכר שנתן לו ראובן יריעה זו מעולם בא עד אחד ואמר לפני ניתנה זו לשמעון חזר שמעון ואמר אם אמת הוא שנתנה לי איפשר שפרעתי דמיה לראובן אשלח בעבור הפנקס שלי לעיין בו ולידע אמיתת הדבר אחר כמה ימים חזרו לדון לפני הדיינים שאלו לשמעון אם הביאו לו הפנקס ואמר כבר שלמתי בשבילה ומתוך אנס שאירע להם לא באו וראובן שואל שיפסקו דינו וקצת הדיינים רצו לחייבו לשמעון שבועה שאינו יודע שנתן לו יריעה זו מעולם ואם יזכר להבא שנתנה לו שיפרע דמיה לראובן והיה שם תלמיד אחד ואמר שבועה כזו לא שמענו מעולם ושורת הדין הוא שישבע שמעון לא היו דברים מעולם להכחיש העד כיון שאינו יכול לישבע שבועה זו שהרי הוא מסופק בדבר [משלם] ואחד מן הדיינים חרה לו על שהשיב אותו תלמיד לסתור דבריו יורנו רבינו שורת הדין ואם עשה אותו תלמיד כהוגן.
1
ב׳הדין עם התלמיד כההיא דאמר רבא (ב"מ צ"ח) מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים וחמשים איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם הרי מודה מקצת שאינו יכול לישבע [משלם] וכן נמי בעד אחד בנסכא דרבי אבא (ב"ב ל"ג) כל היכא שאינו יכול לישבע להכחיש העד חייב לשלם וכהוגן עשה התלמיד כההיא דתניא (שבועות ל"א) מנין לתלמיד שרואה שטועה רבו בדין שלא יאמר אמתין עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי שיקרא הדין על שמי תלמוד לומר מדבר שקר תרחק, נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
2