תשובות הרא"ש ס״ט:ה׳Teshuvot HaRosh 69:5
א׳וששאלת הלוקח סחורה מחבירו ואומר לו אין לי מעות שאתן לך אבל אעמידך אצל פלוני שאני עושה לו מלאכה ונותן לי בשנה כך וכך ולכשיגיע הזמן יתננה לך במקומי והעמידו אצלו במעמד שלשתן והעני מי שהיה לו ליתן המעות ואין לו כלום אם חייב הלוקח ליתן למוכר או לא.
1
ב׳תשובה יראה לי שחייב הלוקח ליתן הדמים למוכר דבעל המלאכה כיון שלא נתחייב עדיין המעות בשעה שקבל עליו ליתנם דעדיין לא נעשית המלאכה לא נתחייב להמוכר כלום דהני טעמי דאמרינן בפ"ק דגטין (י"ג) על מעמד שלשתן לא שייכי אלא היכא שנתחייב כבר המעות ואף על גב דאסקינן דהוי הלכתא בלא טעמא מ"מ מעין אותו דבר דאיירי ביה מעיקרא הכי נמי איירי במסקנא אלא שסותר הטעמים מחמת פירכא ואין לומר אם בעל המלאכה פטור גם הלוקח פטור שהרי אדעתא דהכי מכר לו שיתן לו בעל המלאכה המעות ואין לו על הלוקח כלום ואין לך אונאה גדולה מזו שהיה סבור שזה יתחייב לו המעות ולא נתחייב לו ודמיא להא דאמרינן בפרק הזהב (מ"ו) אמר רבי אבא אמר רב הונא מכור לי באלו קאמר ואף על גב דאמר באלו דמשמע הן רב הן מעט כיון שהזכיר מכר נתקיים המכר וצריך להחזיר אונאה הכא נמי כיון שקנה ממנו נגמר המקח ואם בעל מלאכה לא יתן חייב הלוקח ליתן הדמים ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
2