תשובות הרא"ש ע״ט:ט׳Teshuvot HaRosh 79:9
א׳וששאלת על יעקב שצוה מחמת מיתה שיתנו מנכסיו לבתו שני שלישי הנכסים והשליש ישאר למי שראוי ליורשו ויעקב זה יש לו בן אחר וחלקו הנכסים על פי הצואה אחר כך יצא על יעקב שטר חוב ובא לטרוף מהנכסים והבת אומרת שהיא זכתה בתורת מתנה והבן בתורת ירושה ואין לבעל חוב ממה שבא לידה כלום והבן אומר לא כי אלא משל שנינו יקח לפי חשבון הדין עם הבת שאין לבעל חוב ליטול ממנה כלום ולא דמי להא דתניא בפרק יש נוחלין (קל"ח) שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני וכו' לפיכך אם יצא שטר חוב גובה מכלם דהתם כלם מתנות נינהו ואין שם נכסים אחרים שהניח ליורשיו הילכך צריך בעל חוב לגבות ממקבלי המתנות כלם [לפי מה שמפורש ביש נוחלין אבל אם היו שם נכסים אחרים לא היה גובה ממקבלי המתנה] וכן בנדון זה נתן לבת שני שלישים ממונו ולבן לא נתן כלום אלא אמר שהשליש ישאר למי שראוי ליורשו ואפילו אם הזכיר נתינה לבן ירושה היא כיון דראוי לירש כדאמרינן בפרק יש נוחלין (קל"ג) שלח רב אחא בר רב עויא לדברי רבי יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני אם הראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאינה לשון מתנה אלא ירושה וירושה אין לה הפסק נמצא מתנה זו שנתן לבת היא כמו שאר מתנות שכיב מרע שאין בעל חוב גובה ממנה כל זמן שיש שאר נכסים לגבות מהם.
1