תשובות הרא"ש פ״ז:ג׳Teshuvot HaRosh 87:3
א׳שאלה עוד ילמדני יתומים שהיה להם שטר על ראובן וכתוב השטר בשם שמעון לחיזוק ומפורש בו שהמעות מיתמי פלוני שחלק להם אביהם אם שמעון יכול להיות דיין בשטר זה לכופו לפרוע אעפ"י שנכתב על שמו הרי מפורש בו שהם של יתומים ובעל העיטור הביא תשובה דאפוטרופוס מעיד אמנם ראובן מת ובצוואתו צוה לפרוע כל חובותיו והשאר חלק לאלמנותו ובתו קטנה ולא הזכיר בפירוש [שטר זה ולא] שום שטר ולא נטלה האשה קנין בשטר זה והורני אם יגבה בשטר זה ואם יהיה כחייב מודה הואיל ולא פירש שטר זה והורני מה אעשה לצאת ידי חובי כי אני הוא שמעון והיתומים בני ר' שלמה רומי והפריש מעות לילדיו הקטנים והלוום במשכונה על ידי שובר כמו שנהגו וכתבו השטר בשמי ומת הלוה והשטר בידי ובודאי לי שלא נפרע הקרן ולא השכירות והורני לצאת ידי חובת שניהם ונראה לאלמנה פשוט לפרוע אלא שאומר ימכרו הבתים.
1
ב׳תשובה גם התוספות הסכימו דאפוטרופוס מעיד ומילתא דפשיטא היא כשאין מקבל פרס שאין נוגע בדבר ואם לא נטלה האשה קנין בשטר אז גובה כתובתה ולפי מנהג הארץ הזאת האשה נוטלת חצי הנכסים ופורעין החוב מהחצי האחר שהוא חלק היתומים ואחר שפשוט לאלמנה לפרוע טוב הוא הנחלה לפרוע שלא למכור בלא שומא והכרזה וגם רגילין עכשיו לכתוב בכל השטרות למכור מנכסיו בלא שומא והכרזה הורני אם יכול לעשות דשמא גם כי רגילין לכתוב לשופרא דשטרא לא נהגו לעשות כן מידי דהוה אמה שרגילין לכתוב שכל מוציא השטר שיגבה בו ואעפ"כ רגילין להצריך הרשאה.
2