תשובות הרא"ש צ״ד:ד׳Teshuvot HaRosh 94:4
א׳עוד ילמדנו ראובן הלך לצפורי ובקש ממנו לוי להוליך חפץ פלוני לשום על חמורו כאשר בא שאל לוי על החפץ אמר שאבד ופטרו הדיין בשבועה ובעוד שהיו יושבין ודנין קראו לי אמר הדיין כך וכך אירע פטרתיו בשבועת שומרים אמרתי נשאל את פיו היאך אבדו אולי פשע בה שאלוהו ואמר שהיה מונח על החמור בלא קשירה והלך מן הצד להסך את רגליו והניח החמור על אם הדרך אמרתי הרי פשע בשמירתו אמר הדיין והלא כבר נשבע שלא פשע עניתיו לא היה סבור לפשוע בזה שוב שאלוהו עד שנודע שלא קבלו בידו אלא כשבקשו לו להוליכו עמו אמר לו ראובן בלשון לעז מטילו אקה כלומר הניחו בכאן על החמור ועשה כן אמר הדיין כבר הוא פטור לכ"ע דהיינו הא ביתא קמך עניתיו מה ענין הא ביתא קמך לכאן הא אמרינן בגמרא הנח לפני שומר חנם הנח לפניך אף שומר חנם אינו והנח סתם אף על גב דאיבעיא ולא איפשיטא ואזלינן לקולא מכל מקום מה לי הנח לפני מה לי הנח כאן ואף כי יראה דבענין זה אפילו הנח סתם הוי שומר חנם והודיעני הדין עם מי ושלום בנך יחיאל.
1
ב׳תשובה הא דאמרינן הא ביתא קמך שאינו אפילו שומר חנם וכן הנח לפניך ומיבעיא ליה בהנח סתם זהו בבית הנפקד שהוא מקום המשתמר אבל ראובן שנתרצה להוליך החפץ עמו ואמר ללוי הניחם על החמור פשיטא שקבל עליו שמירה כדין שומר חנם דאם לא ישמרנו בדרך בודאי היה אבוד בדרך הילכך דבר פשוט הוא דשומר חנם הוי ופשע בשמירתו בזה במה שהניחו על החמור בלא קשירה והפליג ממנו.
2