תשובות הרא"ש צ״ד:ז׳Teshuvot HaRosh 94:7
א׳עוד ילמדנו ראובן שהפקיד ביד שמעון דינרי זהב ושלח בהם יד ובשעת הוצאה מן העולם היו שוות ארבעים זהובים ועתה שוות שלשים אם נפטר במה שיתן לו דינרי זהב כמו שהפקיד אצלו או נאמר שנתחייב מיד דמיהן בשעת הוצאה וכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה גבי חביתא דחמרא (ב"מ מ"ג) כתב רי"ף ז"ל היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא בין שתייה בין תברא בין איתבר משלם ארבעה כדמעיקרא דבחסר ליכא מאן דאמר דמשלם כי השתא דתנן (ב"ק צ"ג) כל הגזלנין וכו' והתם נמי אי בעי למיתב ליה חביתא דחמרא כי האי דגזל מי מיפטר בכך או לא.
1
ב׳תשובה מי ששלח יד בפקדון דינרי זהב והוציאם ושוב הוזלו חייב לשלם דמים כפי מה ששוים בשעת שליחות יד דכל מידי דשייך ביה יוקרא וזולא מיד כששלח בה יד נעשה עליו גזלן ודאי אי איתיה בעיניה אמר ליה הרי שלך לפניך כמו גזל חמץ ועבר עליו הפסח [אם הוציא חייב לשלם כמו שהיה שוה בשעת הגזלה ואין יכול ליתן לו חמץ אחר שעבר עליו הפסח] והוי כאלו קנאו בדמים בשעת הגזלה והכי פריך גמרא על פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דהשולח יד בפקדון (ב"מ מ"ג) תנן בית הלל אומרים כשעת הוצאה מאי כשעת הוצאה אילימא כשעת הוצאה מן העולם ואי בחסר מי איכא למ"ד לאו לפי דמים משלם והא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה וכן בפרק כל שעה (ל"ב) אילימא דמעיקרא ארבעה ולבסוף שויא זוזא מי איכא למ"ד לאו לפי דמים משלם והא תנן כל הגזלנין וכו' הילכך צריך לשלם דמים לפי מה שהיו שוים בשעת שליחות יד.
2