תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א שכ״טTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 329
א׳יש בסימן קע"ו בס' התרומה אפי' למ"ד נצוק חבור מקטף קטופי שרי מה שבחבית דכיון שהגוי לא נגע בקילוח ולא במה שתחתיו במה שהקילוח יורד לתוכו אע"פ שהקילוח מתסר מחמת כח גוי לא אסרי' מה שבחבית מחמת נצוק אפילו למ"ד נצוק חיבור בכה"ג דמאי דלבראי לא מתסר מחמת גוי אלא משום כחו לא גזרו בנצוק לאסור מה דבגואי תדע דכי פריך פ' בתרא דע"ז (ע"ב ע"ב) ארב ששת דאוקי לה בגוי המערה אי הכי דחבית נמי נתסר אמאי לא משני דאקטוף אקטופי כדמשני מעיקרא כי אוקמי בישראל המערה ועוד מאי איתהני אקוף אקטוי בגוי המערה והא מיד כי נפק הטפה קמייתא מפי חבית מתסר מכח גוי ואוסרת כל מה שבחבית מחמת נצוק ומאי מהני קיטף דבתר הכי שמן החבית לקרקע הא כבר אתסר כל מה שבחבית אלא פשיטא שאין קיטוף מועיל בגוי המערה אי הוי אסרינן נצוק חבור וטעמא כדפרי'. וא"א ליישב מ"ש בס' התרומה דמצריך קיטוף בגוי המערה מחבית לבור שיש בו יין נסך שנאסר במגע גוי אז מה שבחבית אסור מחמת נצוק אי לא מחמת קיטוף. מיהו המדקדק בדבר משמע דמקטף קיטף אפילו בגוי אדנא וישראל אכובא (ע"ז ס' ע"א) דלא נאסר מה שבכובא אלא מחמת גוי ואפ"ה בעי קטוף וזה אינו כדפרי' מורי רבי'.
1