תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א ל״גTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 33
א׳לא יצא האיש בסייף וחכ"א אינה אלא לגנאי שנאמר וכו' (שבת ס"ג ע"א) והלכה כחכמים הלכך אחינו שבביהם לא טוב הם עושי' דמוליכי' חרבות ותריסין בע"ש. מיהו כשפעמים יראים ושומרים את העיר שמא אז מותר דאמר בפ' מי שהוציאוהו (עירובין מ"ה ע"א) על ההוא שצרו גוים על עיירות ישראל אין יוצאי' עליהם בכלי זיין בד"א שבאו על עסקי ממון אבל כשבאו על עסקי נפשות יוצאי' עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את שבת ובעיר הסמוכה לספר אפי' לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללי' עליהם את השבת וטעמא דמלתא שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה כל הארץ לכבוש לפניהם כ"ש עת שאנו דרים ביניהם שאפי' באו לשלול בעלמא שיוצאי' עליהם בכלי זיין בשבת שכששוללים אז הם כמו כן הורגים ואין לחלק בין היכא שבאו כבר לאומרי' שרוצים לבא אלא כשהקול יוצא שרוצים לבא לשלול אע"פ שלא באו עדיין מותר ללבוש בכלי זיין ולשמור ולעשות קול בעיר כדי שלא יבאו דין מדקדקי' בפקוח נפש כדאמר (שבת ס"א ע"א) גבי קמיעא שמותר לצאת בקמיע ולא שנכפה אלא שלא יכפה וקושר ומתיר אפי' ברה"ר.
1
