תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א תצ״דTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 494
א׳הגאונים תקנו בב' ישיבות בדין מורדת בין אמרה מאיס עלי בין אמרה בעינא ליה ומצערנא לי' שאפילו י"ב חדש אין משהין אותה אלא משתדלי' לעשות שלום ביניהם ואם אינה שומעת נותני' לה גט לאלתר ואין מכריזי' עלי' ד' שבתות ופטור מכל מה שחייב עצמו התוספת והמתנות ואפילו אי תפסה מפקי' מינה אבל מנה ומאתים ומה שהכניסה לו בין נצ"ב בין נ"מ הקיימי' חייב לתן לה ואפילו אי לא תפסה מפקי' מיניה כך שלח רבינו שמואל בן רבי' עלי ראש ישיבה מבבל אל הר' משה מקיאו וכ"כ רב אלפס בשם גאון וכן השיב רבינו ישעי' מטראני שכ"כ בה"ג וכ"כ רב האי ואע"פ שאין לכוף את בעלה מכח הלכה מ"מ הגאונים הראשונים תקנו שכופי' את בעלה מיד לתן גט ויותר מג' מאות שנה הי' בימיהם שכתבו תקנה זאת אמנם זמן הכתיבה לא כ' וכ"כ רמב"ם (פי"ד מאישות ה"ח) אבל כל כתו' הפסידה ובכל האנשים לא מבעי במוכה שחין וחביריו דבלא"ה כופי' ולפי הענין דכ"ש שומרת יבם שאם אינה חפצה להתייבם שכופי' את היבם לחלוץ ותימה גדולה שלא כתבו מזה ר"ת ור"י וכל הצרפתים שום דבר. העתקתי.
1