תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א תקי״בTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 512
א׳דין עניים אם יש לראובן עניים קרובי' בעירו וכן לחבירו יש לו עניים קרובי' בעירו ולשמעון אין לו עניים קרובים בעיר ורוצה ראובן וחבירו לעשות קצבה גדולה לעניים שבעירם שהם קרוביהם ולגזול לעניים שבאי לעיר לקבל צדקה ואינן חוששין מפני שאלו קרוביהם וענייך ועניי עירך ענייך קודמי' עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמי' אינם יכולי' לכוף את שמעון שאין לו קרובים עניים בעיר ואינו רוצה לגזול לעניים שבאים בעיר לקבל צדקה לתן אותם קצבה גדולה של עניים שבעיר כפי המגיע לחלקו אלא יעשו קצבה קטנה לעניים שבעיר והוא יתן חלקו כדי שאם יבאו עניים מעיר אחרת לביתו שיכול לתן להם שום דבר כי אליו נושאים עיניהם כי הולכים לטרוח כל היום והגוים באים עליהם וחומסי' אותם והם לא יתנו להם שום דבר והוא עון גדול וראובן ואביו אם רוצים יתנו לקרוביהם ויספיקו להם מ"מ הם עושי' עון גדול שגוזלי' לעני שבא שהלך כל היום וטורח ומפסיד טורחו ופסיעותיו ולא יתנו לו שום דבר. והא דאמר' עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמי' היינו לשלוח לבני עיר אחרת אבל הבאי לעיר לא אמרי' שהם קודמי' אלא ימעטו לעניי העיר ויתנו לעני הבא מעט כפי מה שיכולים ויהי' לכם שכר משני צדדים מכאן ומכאן. יצחק בר' ברוך זצ"ל.
1